פיצוי בגין תוכנית מקומית פוגעת שטרם פורסמה

השופט א' מצא:

4 בגוש 1974 רכשו העותרים קרקע חקלאית באזור חדרה. הקרקע מהווה חלק מחלקה בשנת
8/להלן: החלקה(. על-פי תכנית מיתאר ארצית לגנים לאומיים ושמורות טבע, תמא) 10578
1981, יועדה החלקה להפוך ל"גן )להלן: התכנית הארצית(, שאושרה ופורסמה באוקטובר
450/ )להלן: התכנית המקומית(, שנערכה בעקבות התכנית הארציתלאומי מוצע". בתכיתאר חד
ואשר נועדה להסדיר את נושא התכנון בכל שטחה של העיר חדרה, הוגדר יעודה של החלקה
1987, על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון כ"שמורת טבע". התכנית המקומית אושרה, באוקטובר
ולבנייה, מחוז חיפה. אך למרות אירה, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חדרה, שהתכנית
המקומית הוגשה מטעמה, לא פירסמה אותה למתן תוקף. בעתירתם, שמלכתחילה הופנתה נגד
הוועדה המחוזית והוועדה המקומית בלבד, ביקשו העותרים כי בית המשפט יורה על ביטול
שינוי יעודה של החלקה מקרקע חקלאית לשמורת טבע. לחלופין ביקשו העותרים, כי יינתן צו
המורה לוועדה המקומית לפרסם את התכנית המקומית למתן תוקף, או שיחייב אותה לפצותם על
הפגיעה ששינוי יעודה של החלקה הסב להם. משבאה העתירה לפני הרכב החליט בית המשפט
להוציא בה צו-על-תנאי, תוך שהורה לעותרים לצרף את המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ואת
שר הפנים כמשיבים נוספים לעתירתם. בהחלטתו נקבע, כי "הצו-על-תנאי ייראה כמכוון