פיצוי בגין גירושין בעל כורחה

א.        השאלה המרכזית:

• מהו סכום הפיצוי שיש לשלם לאשה מוסלמית שגורשה בעל כורחה ?
• האם מדובר בפסיקה לפי "ראשי נזק" או שמא מדובר בחיוב גלובלי מכוח אומדנא דדיינא?

ב.         העובדות:

1.         התובעת והנתבע משתייכים לעדה המוסלמית והם נישאו זו לזה ביום 17/8/2000 על פי הסכם נישואין שנערך בפני עדים ואושר בבית הדין השרעי (להלן יכונו בהתאמה: " האשה" ו" הבעל").

2.         במהלך נישואיהם לא עלה בידי הצדדים להביא ילדים לעולם, כאשר על פי הנטען בתביעה, בדיקות רפואיות העלו, כי הגורם לכך אינו בקרב האשה, כי אם מנת 'חלקו של הבעל' (סעיף 6 לכתב התביעה).

3.         האשה טוענת כי עם היוודע דבר תוצאות הבדיקות הרפואיות לעיל, שינה הבעל יחסו כלפי אשתו מן הקצה אל הקצה ואף החל נוהג בה באלימות מילולית, החל להיעדר מהבית ולהתהולל עם נשים אחרות ועשה הכל על מנת להביא להוצאתה מבית המגורים, עד כי הדבר "נחל הצלחה" והאשה אכן עזבה את בית הצדדים לבית הוריה.

4.         האשה הגישה תביעה למזונותיה לבית הדין השרעי ואילו הבעל הגיש תביעה לשלום בית וביקש להכריז עליה כמורדת. במסגרת דיונים בבית הדין השרעי הסכימה האשה לניסיון שיקום הנישואין לרבות חזרה לחיות בביתה ובלבד, שבני העדה יישלחו מטעם הבעל על מנת לגשר על הפערים ולהבטיח, כי מדובר בניסיון שלום בית כן ואמיתי. בנקודה זו הצדדים חלוקים ; האשה טוענת, כי הבעל לא נקף אצבע להחזירה לביתם וכי לא הייתה לבעל כל כוונה לעשות כן מלכתחילה ואילו הבעל טען בכתב הגנתו, כי מכובדים פנו להוריה של האשה, המתינו שעות בחצר הבית אך האשה והוריה נמנעו מלקבלם ובכך משימת המגשרים הסתיימה ללא הצלחה עקב הכשלתה מצד האשה.

5.         ביום 26/5/10, תוך כדי דיון בבית הדין השרעי בעניין מזונות האשה, גירש הבעל את האשה בעל כורחה וללא הסכמתה ועל כך אין כל חולק (ראה גם סעיף 14 לכתב ההגנה).

6.         לטענת האשה, הבעל אף נשא אשה אחרת תוך כדי נישואי הצדדים והדבר מעיד על כוונתו לגרשה בכל מחיר, ובוודאי על חוסר תם לבו בתביעת "שלום הבית".

ג.         טענות האשה:

7.         האשה טענה כי גורשה בעל כורחה וכי הדבר מהווה אף עבירה פלילית בהתאם להוראת סעיף 181 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

8.         האשה טוענת, כי בשל השתייכותה לעדה המוסלמית, נגרם לה נזק כבד בשל גירושה בעל כורחה :

8.1.       היא איבדה כל סיכוי מעשי להינשא בשנית בשל שינוי מעמדה ל"גרושה" ובשל גילה (36 שנים) ונוכח המנטליות של המגזר הערבי והקושי לזווג "נשים גרושות" מחדש.

8.2.       היא איבדה זכותה למזונות אשה, כאשר בהקשר זה נפסקו עבורה מזונות אשה בשיעור של 1,500 ש"ח ויש להכפיל חיוב זה בתוחלת חייה של האשה.

8.3.       שמה הטוב ותדמיתה של האשה נפגעו קשות בשל הכפשתה על ידי הבעל והיא שרויה במצב נפשי קשה ביותר, מסתגרת בבית הוריה ואינה משתלבת בחברה ובמעגל העבודה.

8.4.       היא זכאית לפיצוי עונשי בשל העובדה שהבעל כפה הגירושין עליה ונהג בניגוד לאיסור פלילי מחוק העונשין ותוך פגיעה בסמכותו של בית הדין השרעי.

8.5.       לאור כל אלה ביקשה האשה כי ייפסק לה פיצוי בשיעור של 800,000 ש"ח לכל הפחות.

ד.         טענות הבעל: