פינקלשטיין נ' מנשרוב ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעה לתשלום סך של 7,801 ₪ בגין תאונת דרכים, לה אחראי, לטענתו, הנתבע 1. מכתב התביעה עולה כי בעת שרכב התובע עמד בחניה, נפגע בתאונה.

כשחזר התובע לרכבו, נמצא עליו פתק, אותו כתבה גב' ענבל דביר, שכתבה כי התאונה קרתה באחריות נהג הנתבע 1.

לדברי התובע, הסבירה לו הגב' דביר כי בעת שישבה ברכבה, נפגעה בעוצמה מרכב הנתבע 1, כתוצאה מכך הוסט רכבה ופגע בעוצמה ברכבו של התובע.

לטענת הנתבעות 2 ו-3, בעלת הרכב בו נהגה הגב' דביר וחברת הביטוח, נהג הנתבע 1 הוא שאחראי לתאונה, ולפיכך מבקשות הן לדחות את התביעה כנגדן.

בדיון לפניי העידה הגב' דביר וסיפרה, כי בעת שעמדה בדרך השלום בחניה כפולה והמתינה למקום חניה שיתפנה, פגע בה לפתע בנו של הנתבע 1, שהגיע משמאלה ופגע ברכבה בחלק השמאלי אחורי. לדברי העדה, היתה הפגיעה בעוצמה רבה, וכתוצאה ממנה נהדפה לעבר שתי מכוניות שחנו בניצב אלכסוני למדרכה, הראשונה רכב מסוג "אוודי" והשנייה מכוניתו של התובע.

לדברי בנו של הנתבע 1, שנהג ברכב בזמן התאונה, נסע הוא בנתיב האמצעי כשלפתע סטה לכיוונו רכב שנסע משמאלו. על מנת להתחמק מהפגיעה, סטה בנו של הנתבע 1 ימינה, פגע ברכבה של הגב' דביר שפגעה בכלי הרכב שחנו לצידה.

בנו של הנתבע לא היה ער לכך שרכבה של הגב' דביר פגע בשתי מכוניות וסבר כי פגע רק ברכב אחד מסוג "אוודי". בנו של הנתבע סבר כי העובדה שהגב' דביר עמדה בחניה כפולה, מחייבת הטלת האחריות לתאונה עליה, שכן אלמלא עמדה שם בניגוד לחוק – כך לטענתו – הרי שהיתה נמנעת התאונה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

אין מחלוקת כי רכבו של הנתבע 1 פגע ברכבה של הגב' דביר והדף אותו לכיוון כלי רכב נוספים שעמדו מימין. אמנם בנו של הנתבע 1 לא היה ער לקיומו של רכב נוסף וסבר כי רק רכב אחד נפגע, עם זאת לעניין זה מקובלת עליי עדותה של הגב' דביר.

לא מצאתי כי יש ממש בטענתו של נהג הנתבע 1, לפיה יש להטיל אשם תורם על הגב' דביר שחנתה בחניה כפולה. נהג הנתבע 1 לא טען כי רכבה של הגב' דביר חסם את דרכו וגרם לתאונה.

הנתבע 1 טען כי סטה ימינה על מנת להימלט מפגיעה של רכב שעבר מצד שמאל שלו. אף אם טענתו נכונה, הרי שסטה ימינה מבלי שהבחין כלל ברכבה של הגב' דביר שהמתין לחניה, ומכאן שהאחריות לתאונה על נהג הנתבע 1.

לאור האמור, הריני מקבלת את התביעה.

הנתבע 1 ישלם לתובע סך של 7,801 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות, לא מצאתי להטיל הוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מהיום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: