פסק דין
בפניי תביעה בין שכנים בבית משותף. התובעת מתגוררת קומה אחת מתחת לדירת הנתבע, כך שהמרפסת, היוצאת מסלון דירתו, נמצאת מעל דירתה.
בין הצדדים ושכנים נוספים בבניין נוהלו הליכים נוספים, ביניהם תיק בפני כב' המפקחת על הבתים המשותפים מס' 184/13, שם תבע הנתבע את שכניו בגין השתתפות בהוצאות תיקון הגג, שמעל דירתו, וזכה ביום 9/9/13 בפסק דין נגד הנתבעת ושכן נוסף, וביום 16/12/13 הושג הסכם, לפיו שילמו את חלקם שכנים נוספים. כן נוהלו בין הצדדים תיקים נוספים בבית משפט זה.
התביעה כאן על הסכום 2,000 ₪ הינה עקב רטיבות ועובש שנוצרו בדירת התובעת, לטענתה עקב היותה של המרפסת בבית הנתבע לא מקורה ומרוצפת באופן המצריך שיפוץ במיוחד בסף הדלת. לכתב התביעה צורפו המסמכים הבאים: דו"ח ביקורת מפקח מהאגודה לתרבות הדיור מיום 7/4/13 (נספח מס' 1), בו נקבע כי "לא נראו ליקויים באיטום הריצוף למעט פתח בחיבור בין פנל לקיר וליד דלת היציאה". עוד נקבע שם כי "קיימים תפרי הפרדה בין הקומות יש לבדוק את האטימות בין המישקים, כמו כן הובחן כבל תקשורת הנכנס דרך הקיר ללא איטום סביבו" עוד נקבע כי יש פגמים באיטום הגג. עוד צורף דו"ח ייעוץ הנדסי מהאגודה לתרבות הדיור מיום 18/8/11 (נספח מס' 2), שקבע כי כנראה המרפסת של דירה 5 אינה אטומה, ועל בעל הדירה לאטום את המרפסת על מנת למנוע חדירת מים לתקרת דירת השכנה. צורף גם פרוטוקול הדיון בת"ק 29619-11-11 פינקוביץ נ' זוריסט מיום 11/10/12 (נספח מס' 3), בו נמחקה התביעה בשל העדר חוות דעת מהנדס.
הנתבע הגיש בקשה למחיקה על הסף בשל העדר חוות דעת מטעם התובעת, ולבסוף הוגשה ביום 11/9/13 חוות דעת המהנדס שטרנברג מטעם התובעת. המומחה קבע כי סימני הרטיבות בדירת התובעת מקורם ממרפסת דירת השכן (עמ' 5 לחוות הדעת). המומחה מעריך "כי קיים כשל באיטום המרפסת בדירת מש' זוריסט – אותרו סימני רטיבות קשים במפתן דלת היציאה למרפסת" (עמ' 6 לחוות הדעת). המומחה שטרנברג שלל את טענת הנתבע לפיה מקור הרטיבות הינו בגג בשל העדר רצף מחיצות. המומחה מאשר כי הרטיבות בדירת הנתבע מקורה בגג הבניין, אך לא קיים קשר בין כשלי הרטיבות בתקרת דירת הנתבע לכשלים שנמצאו בדירת התובעת. המומחה ממליץ לפרק את הריצוף ולאטום אותו לרבות "רולקות" ונדבך הראש ואז לבצע תיקוני טיח, שפכטל וצביעה ככלית בבית התובעת, המוערכים ע"י המומחה ב-12,000 ₪. עקב הגשת חוות הדעת, נדחתה הבקשה למחיקה על הסף והנתבע הוזמן להגיש חוות דעת מטעמו.
ביום 21/10/13 הגיש הנתבע התייחסות לחוות הדעת מטעם התובעת, תיאר את השכלתו ונסיונו בתחום הנדסת חשמל ואלקטרוניקה בהתמחות התפשטות גלים ותקשורת, ניהול פרוייקטים צבאיים של אתרי קשר, סלולר ולווין וידע בתחום הבניה (יצויין כי לא הובאה הוכחה לאף דבר מהנטען).
הנתבע ביקר את חוות דעת המהנדס שטרנברג לפרטיה, צירף את פסקי הדין של המפקחת הנכבדה על רישום המקרקעין מיום 9/9/13 ומיום 15/10/13 נגד שכניו, ביניהם התובעת, הסדר גישור מיום 22/5/12 שהושג בתיק נוסף בין הצדדים 10523-02-12 בנושא צנרת הגג, תלונה במשטרה ולשון הרע, חוות דעת המומחה מטעם הנתבע, השמאי המאירי מיום 17/7/11 בעניין איטום הגג שמעל דירת הנתבע, וחוות דעת נוספת של השמאי אבי חזן ללא תאריך ואף ללא ציון מועד הביקור בדירה, המתייחסת לבעיות באיטום הגג. כמו כן צירף הנתבע לתגובתו תמונות מחודש אוגוסט 2013 של הקירות החיצוניים של הבניין, המעידים על איטום סדקים ורווחים שונים בקירות אלה. צורפו גם תמונות לא רלוונטיות של הגינה והמחסנים.
טענתו של הנתבע בתמצית הינה כי הנזילה לדירת התובעת נובעת מכשלים אחרים, התלויים בבניית הבניין מלוחות טרומיים, מרווחים לא אטומים, מניקוב קיר לצורך העברת כבל תקשורת ללא איטום מתאים, צנרת מים חלודה, ובעיקר הבעייתיות באיטום הגג, שהיוותה הבסיס לתביעה בפני המפקחת על הבתים המשותפים.
ביום 10/12/13 התקיים לפניי דיון בנוכחות הצדדים וכל צד חזר על טענותיו. התובעת עתרה להגדלת סכום התביעה לסכום שעלה לה לתקן את הנזק בדירה 2,725 ₪ לפי חשבונית מיום 23/9/13 (ת/1), ועלות חוות הדעת ההנדסית של המהנדס שטרנברג בסך 1,888 ₪ לפי חשבונית מס/קבלה מיום 2/9/13 (ת/2).
הנתבע הגיש חשבונית מס קבלה על איטום הגג מיום 28/10/13 (נ/1), ואת החלטות כב' המפקחת על רישום המקרקעין מיום 6/11/13 (נ/2). כן הגיש הנתבע שרטוטים של היחס בין הדירות בבניין (נ/3).
לאחר הדיון קבלתי משני הצדדים את פסק הדין הסופי של כב' המפקחת על רישום המקרקעין מיום 16/12/13.
הנתבע הציג בדיון סרטון בו רואים כיצד מי הגשמים מטפטפים לתקרת דירתו ונקווים בסלון. הנתבע טען כי השכלתו אינה נופלת מזו של המהנדס מטעם התובעת, כי הלה ערך בדיקה שטחית, ללא מכשירים מקצועיים, ואף הגדיר קופסת פח על גג הבניין כ"נדבך הראש" בעוד שמדובר בקופסא לתשתית חשמל. אין צורך לחזור על טענות הנתבע, שפורטו בתגובתו לחוות הדעת. הנתבע טוען כי לא הגיש חוות דעת נגדית מטעמו, מאחר ויש ברשותו כבר שתי חוות דעת והוא לא מצא לנכון להוסיף להוצאות הרבות, שנגרמו לו עקב התנהלותה של התובעת עלות חוות דעת נוספת.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מוצאת כי הנתבע לא הפריך את טענת התובעת, הנתמכת בחוות דעת עדכנית של בעל מקצוע רלוונטי, מהנדס, לפיה הרטיבות בדירתה נובעת מכשל באיטום הריצוף ובעיקר סף היציאה למרפסת דירתו. הדבר נקבע במפורש בחוות דעת המהנדס שטרנברג ונתמך גם בשתי חוות דעת של האגודה לתרבות הדיור. חוות הדעת של השמאים המאירי וחזן לא מתייחסות לטענה של הכשל ברצפת המרפסת, אף כי בחוות הדעת של השמאי המאירי נמצאה חוות דעת כי יש חדירת מים לסלון, בעטיה יש לבצע פרט לאיטום הגג גם חידוש רובה ברצפת הסלון. גם בחוות דעת השמאי חזן צויין אכן כי נסיון לאיטום סדק בגג הביא לחדירת מים בתקרת חדר האורחים, אך הוסף כי נגרם גם נזק לרצפה עקב ריאקציה כימית ודליפת מים ממושכת. התעלמותם הבולטת של השמאים מהמרפסת אינה מאפשרת החלת חוות הדעת שלהם על טענות התובעת והשמאי מטעמה. הגורם לנזילה בדירת הנתבע, הנובע מהגג, אינו שולל את הנזק לדירת התובעת בגין האיטום הלקוי של המרפסת והסף שלה.
גם פסקי הדין של כב' המפקחת על רישום המקרקעין, שחייבו את השכנים לשאת בעלות שיפוץ הגג ואיטומו, אינם משפיעים על תביעת התובעת, שדירתה אינה מתחת לגג, אלא קומה מתחת.
הסיכום הינו כי התובעת הוכיחה את תביעתה. מאחר ותבעה רק 2,000 ₪, אני מקבלת את בקשתה לתקן את כתב התביעה רק על הסכום, שהוכיחה כי שילמה. אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את סכום החשבונית (ת/1) בסך 2,725 ₪ (סכום האגרה ששילמה התובעת בסך 50 ₪ מכסה גם תביעה בסכום זה). כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת כהוצאות משפט את עלות חוות דעת המהנדס (ת/2) בסך 1,888 ₪ ואת אגרת המשפט בסך 50 ₪ והוצאות משפט נוספות בסך 250 ₪.
סה"כ ישלם הנתבע לתובעת לסילוק התביעה סכום כולל של 4,913 ₪, וזאת תוך 30 יום.
המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ט שבט תשע"ד, 20 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.