פינק נ' ווקנין

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר שהוגשה מטעם המבקש.

בדיון שהתקיים בפני ביום 26.5.2011 נחקר המבקש על התצהיר שהוגש בתמיכה להתנגדות ונקצבו מועדים להגשת סיכומי הצדדים.

בחלוף המועד להגשת סיכומי הצדדים ולמקרא סיכומי הצדדים, כמו גם למקרא התצהיר שהוגש בתמיכה להתנגדות ולאור תוצאות החקירה, באתי לכלל החלטה כי דין ההתנגדות להידחות, ואבאר;

המבקש טוען להגנתו כי התאגיד שבבעלות המשיבים הינו הבעלים של המושכר ובשל כך אין בידם זכות תביעה. נראה כי טענה זו- אין לה על מה לסמוך.

כך, בחוזה השכירות שצירף המבקש להתנגדות צויין מפורשות שהמשיבים הינם בעלי מניות של התאגיד, הבעלים של המושכר. אין בכך כדי להפחית מזכותם האובליגטורית כלפי המבקש/ים,

הן בעילה החוזית והן בעילה השטרית נשוא ההתנגדות דנן.

אשר לערבותו של המבקש- מסיכומי המשיבים עולה כי החייבת העיקרית – עוז ווקנין השקעות ומסחר בע"מ לא שילמה דמי שכירות במשך חודשים רבים, לא שילמה את חובות הארנונה שהצטברו לסכומים של עשרות אלפי שקלים, והגדילה לעשות כאשר התעלמה מדרישות נשנות לפינוי המושכר, החזיקה בו, באמצעות המבקש יצחק וקנין, בתוקפנות ובסרבנות עיקשת לפנותו, וללא שהם משלמים אגורה בגין דמי שכירות.

החייבת העיקרית לא הגישה התנגדות – מה שמלמד על הודאה מוחלטת בחוב וממילא מהווה הוכחת חוב אף כלפי המבקש.

אין בידי לקבל את טענת המבקש למיצוי ההליכים נגד החייבת העיקרית, ואבאר;

נראה כי המבקש טוען להגנת ערב יחיד, כמשמעו בחוק הערבות, התשכ"ז – 1969. דא עקא שהמבקש דנן אינו מוגדר כערב יחיד או כערב מוגן, שכן ערב יחיד – כהגדרתו בחוק הערבות שואב הגנתו מכח פרק ב' לחוק הערבות. בפרק ב' לחוק הערבות מוגדר נושה כ"מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו עיסוקו העיקרי". הנושים דנן, הם המבקשים, ומתן הלוואות אינו בין מהלכי עסקיהם.

לאור זאת אין כל בסיס לטענתו של המבקש בדבר מיצוי ההליכים נגד החייבת העיקרית.

לגופם של דברים המבקש לא הציג כל הגנה ראוייה לכאורה.

מחקירת המבקש בפני עלה כי המבקש לא יודע דבר וחצי דבר אודות החברה (ראה עמוד 2 שורה 25 לפרוטוקול וכן ראה שורות 27-29).

מעבר לכך, בכתב ההגנה שהגיש המבקש לביהמ"ש במסגרת תביעת פינוי שהוגשה נגדו, בת.א. 34885-09 כשהמבקש המשיך להחזיק במושכר למרות שלא שילם דמי שכירות, הודה כי לא שולמו חובות וכי רצה להגיע להסדר.

המבקש טוען בתצהירו טענה כללית ביותר, ללא אסמכתא וללא פירוט וללא הצגת מספרים נגדיים, נגד הפרת החוזה.

הלכה ידועה היא כי חובה על המבקש להיכבד ולהיכנס לפרטי טענות ההגנה וזאת לא נעשה במקרה דנן.

עולה מן המקובץ די דין ההתנגדות להדחות.

הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ יושבתו על המבקש לטובת המשיב.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ב, 06 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.