פיניאה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

פסק דין

1.עניינו של פסק דין זה, תביעה שהגיש מר אדיר פיניאה (להלן: "התובע") נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"); ועניינה החלטת פקיד תביעות מחודש ינואר 2011 במסגרתה דחה פקיד תביעות את תביעת התובע לתשלום מענק עבודה מועדפת, אשר הוגשה בעקבות העסקתו באתר הטמנת הפסולת "גני הדס" בסמוך לאחר סיום שירותו בצה"ל.

2.בדיון שהתקיים בתביעת התובע ביום 16.11.2011, הסכימו הצדדים על העובדות אשר לאורן יש לבחון את תביעת התובע; והן כדלקמן:

א.התובע, מר אדיר פיניאה, יליד 87'. השתחרר מצה"ל ביום 23.7.09.

ב.התובע עבד באתר הטמנת פסולת גני הדס, מיום 3.9.09 ועד ליום 30.4.10.

ג.במסגרת עבודתו כאמור, הפעיל התובע צמ"ה; ותפקידו היה לכסות בעפר את האשפה המוטמנת.

ד.ביום 20.1.11 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום מענק עבודה מועדפת. התביעה נדחתה בהחלטת פקיד תביעות מיום 25.1.11.

3.כידוע, סעיף 174(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), קובע כי חייל אשר עבד שישה חודשים לפחות בתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר בעבודה מועדפת המוגדרת כ"עבודה במקום עבודה ובסוג עבודה כמפורט בלוח ח", זכאי לתשלום מענק אשר שיעורו קבוע בחוק.

4.בענייננו טען התובע, כי יש להכיר בעבודתו כמפעיל צמ"ה באתר להטמנת הפסולת, כעבודה מועדפת ובהתאם הוא זכאי למענק הקבוע בחוק. בהקשר זה הפנה התובע לחלופה ו'(3) בלוח ח' המגדיר "עבודה מועדפת" ו"עבודה נדרשת" כ:

"עבודה בלתי מקצועית בתעשיות המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות עבודה בתחנות דלק, הפעלת מכונות ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית."

5.יוצא מכאן כי על מנת להכיר בעבודתו של התובע כמפעיל צמ"ה באתר להטמנת הפסולת כעבודה מועדפת על פי חלופה ו(3) ללוח ח', יש צורך בקיומם של שני תנאים מצטברים:

התנאי האחד, העסקה בעבודה בלתי מקצועית.

התנאי השני, העסקה בעבודה בלתי מקצועית בתעשייה, במובן הרחב של הגדרה זו.

6.עבודה כמפעיל צמ"ה, היא עבודה הדורשת הכשרה ורישיון; ומכאן שאין לראותה כעבודה בלתי מקצועית. אשר על כן, לא התקיים התנאי הראשון לחלופה בהגדרת עבודה מועדפת אליה הפנה התובע.

7.מילון "אבן שושן" מגדיר "תעשייה" כפעולה של ייצור מוצרים באמצעות מכשירים ומכונות, ובכלל זה ייצור ועיבוד של מוצרים. אתר להטמנת פסולת איננה עונה להגדרה "תעשייה", משאין מדובר בפעילות של ייצור ועיבוד של מוצר באמצעות מכשירים. במובן זה שונה עניינו של התובע כאן מפסק הדין בתיק ב"ל (ת"א), זאדה יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, אליו הופנה בית הדין על ידי ב"כ התובע. בהקשר זה נציין, כי פסק הדין בעניין זאדה יצחק, נדונה שאלת העסקתו של עובד במפעל שעיסוקיו בטיפול בפסולת רפואית וביולוגית, פעילות שהיא בעיקרה פעילות של מחזור והשמדה של פסולת רפואית וביולוגית בהליך מובנה, תוך שימוש במכשירים שונים. פעילות אותה ניתן להגדיר תחת הכותרת "תעשייה". מציאות זו כאמור איננה המציאות של העסקתו של התובע בפנינו.

8.למותר להוסיף, כי הטמנת אשפה שייכת לענף ראשי 90, סילוק שפכים ואשפה ושירותי תברואה בהתאם לסיווג הענפי של ענפי הכלכלה בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולא לענף הראשי, תעשייה.

9.משכך, לא מתקיימים בתובע התנאים המצטברים להכרה בעבודתו כמפעיל צמ"ה באתר להטמנת פסולת "גני הדס", כעבודה מועדפת.

10.סוף דבר, התביעה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

11.הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"ב, 14 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.