פינוי הבעל מבית האשה במסגרת פסיקת גירושין

 הנדון: פינוי הבעל מבית האשה במסגרת פסיקת גירושין

החלטה

בפנינו תביעת גירושין של האישה ומנגד תביעת שלום בית של הבעל. כן תובעת האישה לפנות את הנתבע מהבית הרשום על שמה.

התקיימו שני דיונים בתיק, ובסיומו של הדיון שהתקיים ביום 22.11.22 הושמעו סיכומי שני הצדדים בעל פה, וכרשום בפרוטוקול הדיון.

ועתה נעבור להערכת הדין.

ראשית נתאר הליכים קודמים בתיק, אף תוך ציטוטים מהחלטות קודמות שניתנו.

השתלשלות העניינים בתיק

ראשית נזכיר האמור בהחלטת בית הדין מיום 20.6.22 (הדיון הראשון שהתקיים):

בפנינו תביעת גירושין של האישה ומנגד תביעת שלום בית של הבעל.

ונזכיר האמור בהחלטת בית הדין מיום 3.5.22:

בית הדין מבהיר כי הדיון הקבוע לצדדים ליום 20.6.22 יתקיים בפני דיין יחיד הח"מ, ככל ולא תתקבל התנגדות מי מהצדדים לכך בתוך 21 יום.

וזו מהות הדיון הקבוע להיום.

כיום, האישה מבקשת להתגרש, הבעל מבקש שלום בית.

הצדדים נשואים 25 שנה, לא פרודים במגוריהם.

לצדדים 5 ילדים, בגילאי 11 עד 23.

לא נפתחו תיקים בבית משפט.

טוענת התובעת: אין לנו שום זוגיות או יחסים, הוא בעל חוב כלפי משפחתי, הוא איבד את העסק שלו וחייב למשפחתי וגם איבדנו את הבית. אין לנו יחסי אישות כבר כמעט 3 שנים, חצי שנה בחדרים נפרדים. הוא לא עובד ולא מפרנס וכל הזמן בין עבודות, ועם שכר נמוך. אני אחות בית חולים 21 שנה, במשרה מלאה, ואני המפרנסת העיקרית של הבית. עד שהעסק נפל, היה קשר קצת יותר טוב, אך גם אז לא הייתה לו עבודה קבועה, מקסימום שנתיים, התחום שלו לא קבוע, פעם מכירות, פעם עיצוב פנים, הוא שיקר על לימודיו. לא סיפר לי שהוא לא סיים את הלימודים עם תעודה, אך משווק את עצמו עם הרבה תארים ומקצועות. הוא לא ממש דובר אמת, עושה דברים מאחרי גבי. פעילות העסק הייתה מהון שצברנו מירושה שאני קבלתי. קנינו בית, והיו לנו אז שתי דירות, ועם זה הוא קנה פעילות עסק, שלא הייתי שותפה לחוזה שלו, אף שידעתי מכך. הייתי שותפה לא פעילה, רק סבילה. נעשו טעויות בניהול העסק, הוא לא סיפר כשתחילו בעיות וצבר חובות. מכרנו בית של 4 מיליון ש"ח רק לחובות בנקים, ואז נפלו לנו הרבה תביעות לעיקולים על החשבון ועל הבית. כל החובות משולמים על ידי המשפחה שלי, כולל חוב לעובדת שתבעה אותו אישית. וכל חוב נפל עלי. אם נתגרש, לא יודעת אם נמשיך לשלם. הוא לקח אף כספים מאמא שלו שלא רצתה לתת לי דין וחשבון. הוא בעל חוב ולא מתכוון להחזיר את הכסף לאף אחד. אני לא יכולה לסבול צורת חיים זאת יותר. יש לי חוזה שהוא יחזיר לאמא שלי כל חודש, אך לא התחיל לשלם, וגם לא מתכוון לשלם.

ומוסיפה: אם מתגרשים, אז אני מוותרת על הכתובה. הבית שלי, רשום על שמי. היה רשום על שם שנינו ובינואר 21 העביר את הבית על שמי, כתשלום עבור החובות שלו. היו לבעל חובות על העסק, והטילו עיקול על הבית, כתנאי שאבא שלי ישלם על החוב 104 אלף שקלים, וכדי שהבית לא יהיה חשוף לעיקולים ותהיה קורת גג לילדים, לכן הוא העביר את החלק שלו כמתנה אלי. קבלתי בית בירושה בארה"ב, מכרתי אותו, ובסך הבית ההוא קנינו את הבית נוסף בארץ (דירה שניה) הבית היה ירושה שלי, אך הסכמתי לרשום על שם שנינו, כי כך היה נראה אז נכון לעשות. זה היה לפני חמש שנים. ולפני שנה הבית עבר על שמי, בגלל עיקולים שהוטלו על הבית. הבית שווה 5 מיליון ועוד, יש חובות מעל מיליון ש"ח, העו"ד של הבעל המליץ לו, שמכיוון שיש חובות בלתי נגמרים, להעביר את הבית על שמי כדי שלא נאבד את הבית. את הבית שהיה רשום על שם שנינו, הוא איבד בחובות לבנקים. גם מה שיכולנו להרוויח בשכירות ממנו, הלך לאיבוד. נכון להיום, החוב של הבעל להוריי הוא מעל מיליון ש"ח. את כל החובות גילנו לאחר מעשה, הוא שם כל מכתב ברכב, ולא טיפל. גיליתי כל חוב רק לאחר עיקול על החשבון.

הבעל מגיב: נפל לנו שבר כלכלי. אולי נרוויח סך גדול מאדם אחר שאנו תובעים אותו. אני יכול להתחייב להכניס 10 אלף ש"ח לחודש.