פינוי דירה בכפוף לתשלום פיצויים

פתח דבר

1.         עניינו של פסק הדין הוא הכרעה בתביעה לסילוק-יד שהגישו אב (התובע מס' 1) ועוד 7 מבניו (התובעים 8-2) כנגד נכדו של התובע 1 ואשת נכדו, שהם בעצם בנו של התובע מס' 2 וכלתו.

2.         ככל שישמע הדבר מצער, הרי לא הצלחתי להביא מזור לסכסוך הקשה והרב דורי במשפחה זו, וגם המותב שישב לפני בדין לא הצליח להביא הצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרכי שלום. לא הועילה הפניית הצדדים למגשר, לא הועיל גם הנתיב שהתוותה כבוד השופטת בנר לעניין בחינת הצד הכספי של הסכסוך, הצדדים בשלהם: "ייקוב הדין את ההר".

3.         כיוון שכך, נשמעו ההוכחות, וכעת ניתן פסק הדין, ואין לי אלא להביע צערי על כך שהצדדים לא גילו את הגמישות המתחייבת מעובדת היותם בני משפחה, לא השכילו לסיים הסכסוך בדרך שאיננה הכרעה משפטית.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

4.         התובע מס' 1, תושב ...., ירש יחד עם שמונת ילדיו את זכויות אשתו המנוחה, ..... ז"ל, (להלן: "המנוחה") במקרעין אותם ירשה היא מהוריה.

5.         למנוחה היתה 1/7 מן המקרקעין במושע (יחד עם אחיה) במקרקעין הידועים כחלקה .. בגוש .... ולטנעת התובעים המדובר בחלקה בת 310 מ"ר בכפר ...... (להלן: "המקרקעין")

            צו הירושה של המנוחה הוצג לי וסומן כמוצג ת/1 צו הירושה נרשם אצל הרשם המקרקעין ב- 14.6.2006 עפ"י מסמך המעיד על ביצוע פעולה בחלקה שצורף לסיכומי התובעים.

6.         התובע מס' 2, שהוא בנו הבכור של התובע 1 ואבי הנתבע, הקים על השטח הנ"ל 4 יחידות דיור. הוא העיד כי בשנת 1997 זכה בהגרלה בטוטו בסכום הקרוב למיליון ש"ח (בחקירות הסתבר שמדובר בסך של כ- 800,000 ש"ח בו זכה יחד עם אחרים), לטענתו של התובע 2, סכום זה הושקע בבנייתן של 4 יחידות הדיור בהסכמת אביו (התובע מס' 1) ובהסכמת אחיו (מהם שבעה תובעים אחרים).

7.         לטענתו של התובע 2, עם תום הבניה, הוא נתן יחד עם התובעים האחרים (שהינם בעלי זכויות בקרקע) רשות לבנו של התובע מס' 2 לגור בדירה הדרום-מערבית בקומה השלישית מבין הדירות הנ"ל. התובע מס' 2 טוען כי רשות זו ניתנה ללא קבלת תמורה כלשהי, וללא שהנתבע השקיע השקעה כלשהי בדירה.

8.         התובע מס' 2, מוסיף וטוען כי הנה מתברר כי "הנתבע החזיר רעה תחת טובה והוא קילל, השמיץ השפיל והכה את בני המשפחה לרבות אותי. התנהגותו של הנתבע ירדה לדרגה שפלה כל - כך בכך שהוא נהג כאמור לעיל אף כלפי סבו (אבי) שהינו אילם, חרש נכה ואיש מבוגר בן 69 שנה".

9.         מנגד טוען הנתבע כי ב- 5/98 נטל הלוואה מבנק טפחות בסך 18,000 ש"ח לצורך מימון הבניה, והוא זה שבנה את יחידת הבניה בה הוא מתגורר, וזאת כיוון שעבד מגיל 12 ונתן את כל כספי השתכרותו לאביו.

10.        הנתבע נישא בשנת 98' עם הנתבעת, ולהם 3 ילדים מהם אחד נכה ב- 100%. לטענתו מניעיו של התובע הם פסולים, ונובעים מנקמנות.

11.        הנתבע מוסיף כי שווי הדירה הנטענת היא כ- 60,000$, וכי יש איפוא לפצותו - במידה שהתביעה לא תידחה על חלק השווי של הבניה, אותה מימן בכספו.

12.        להשלמת התמונה אבהיר, כי התייצבו לפני זו מול זו שתי "סוללות" של צדדים: מצד אחד התובע 2 ואחיו, ומצד שני הנתבע ואחיו. הראשונים טוענים שהנתבע בזבז את כל כספי השתכרותו, בעוד האחרונים טוענים כי הנתבע ואחיו מסרו לאביהם - התובע 2 את כל כספי השתכרותם מאז היותם נערים, ובמיוחד עשה כן הנתבע שבשנת 98' עמד להינשא והתשכרותו מימנה את חלק הבניה של יחידת הדיור נשוא התביעה.

13.        בשורש הסכסוך נעוצה - ככל הנראה - העובדה שהתובע 2 התגרש מאימו של הנתבע, לטענתו גידל את ילדיו בקשיים רבים במצוקה גדולה, ואילו כעת, כך הוא טוען הנתבע היכה את דודו (התובע מס' 3 ) ואת סבו (התובע מס' 1) ובשל התנהגות מחפירה זו, הוא נדרש לפנות את יחידת המגורים בה הוא מתגורר.

14.        הנה כי כן סקרתי את רקע הסכסוך ואת טענות הצדדים, ולא נותר לי אלא לבדוק את התשתית הראייתית ולראות איזה מן הטענות אוכל לקבל.

דיון

"הנפשות הפועלות"