פימה ואח' נ' רויצקי

פסק דין

1.התובעים רכשו מן הנתבעת בית פרטי במנחמיה.

2.הסכם המכר נחתם בתל אביב ביום 29.5.2005 ועותק הימנו צורף לכתב התביעה.

בהתאם להוראות סעיף 4.3 להסכם, היה על המוכרת (הנתבעת) למסור את החזקה בבית עד ליום 31.7.2005 ובכפוף למילוי כל התחייבויות הקונים (התובעים).

3.בפועל נמסרה החזקה רק ביום 10.11.2005.

4.בסעיף 7.4 להסכם נקבע כי בגין כל יום של איחור, תשלם המוכרת סך של 40$ ולפיכך דורשים התובעים כי הנתבעת תשלם להם בגין המסירה המאוחרת את מכפלת הימים בסכום הפיצוי ליום ובסה"כ 17,952 ₪.

5.הנתבעת לא חולקת על הסכום שנקבע כפיצוי עבור כל יום של איחור.

כך גם באשר למועד המסירה בפועל.

6.לטענת הנתבעת, הסכימו הצדדים באמצעות באי כוחם לדחות מסירת החזקה כשבתמורה לדחייה ויתרה הנתבעת על הפרשי שער הדולר ולכן הועבר לתובעים הסך של 6,790 ₪ ביום 17.11.2005.

7.הנתבעת מפנה להוראות ההסכם לעניין תשלום התמורה וטוענת כי התמורה לא שולמה במועדה.

8.הדיון התקיים ביום 17.7.11.

התובע העיד ונחקר בחקירה נגדית ומטעם הנתבעת העיד ונחקר בחקירה נגדית מי ששימש בא כוחה, עו"ד פינצ'י.

9.מן המסמכים שהוצגו עולה בבירור כי התמורה לא שולמה בזמן ובהתאם לתנאי ההסכם ולכן לכאורה לא קמה לתובעים הזכות לקבלת החזקה בבית עד לתשלום מלא התמורה.

10.הסבר התובע לכך שלגבי המשכנתא התשלום הועבר באיחור, אינו מקובל עלי.

לא הוכח כי "סחבת" מכוונת של הנתבעת הובילה לאיחור בהעברת כספי המשכנתא.

11.מוכר אינו חייב לחתום על "התחייבות מוכרים" לבנק מבלי להוסיף הערות או לתקן את הנוסח. זכותו לעמוד על ניסוח הוגן שאינו פוגע בזכויותיו.

לא הוכח כי הנתבעת השהתה את הטיפול בחתימה על ההתחייבות.

12.הן בכתב ההגנה והן בעדותו של עו"ד פינצ'י נטען כי הדחייה נעשתה בהסכמת בא כח התובעים, עוה"ד פאני בן – נון.

אף על פי כן, בחרו התובעים שלא להעידה.

הלכה פסוקה היא כי משבעל דין נמנע מלהעיד עד אשר אמור להעיד לטובתו אזי הדבר פועל לרעתו של אותו בעל דין.