פיליוק ואח' נ' ברגמן ואח'

החלטה

לפניי בקשת המערערים למתן פטור מהפקדת ערבון ולחילופין להפחתת סכום הערבון וכן בקשה להארכת מועד להפקדתו.

הבקשה :

1.המבקשים עותרים למתן פטור מהפקדת ערבון ולחילופין להפחתת סכום הערבון, בערעור שהגישו על פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה, כבוד הנשיא אהוד רקם, מיום 27/7/11 על פיו חוייבו המשיבים לשלם למבקשים סכום של 448,000 ₪, הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 65,000 ₪. מנגד, דחה בית משפט קמא את טענות המבקשים באשר להוצאות ונזקי המשכנתא ובאשר להוצאות נוספות להם עתרו המבקשים כמפורט בסעיפים 8.6 ו- 8.7 לפסק דינו של בית משפט קמא.

בבקשתם, מציינים המבקשים כי המשיבים, מצידם, הגישו ערעור על פסק הדין במסגרת ע"א 44611-08-11, וכי חרף העובדה שהמשיבים חויייבו בפסק הדין קמא לשלם למבקשים סך של 553,301 ₪, לא שולם סכום זה על ידם, היות ועל פי החלטת כבוד השופטת פוקס ביצוע פסק הדין עוכב חלקית (למעט תשלום סך של 190,000 ₪, לצורך כיסוי חוב משכנתא).

המבקשים טוענים, כי אף אם יידחה ערעורם שלהם, ייוותרו המשיבים חייבים להם (בהתאם לפסק דינו של בית המשפט קמא), סך של 363,301 ₪ ומשכך אין כל הצדקה כי המבקשים יפקידו סכום נכבד של 15,000 ₪ כערבון להוצאות המשיבים בערעור.

לאור נימוקי הבקשה לא צורף אליה תצהיר מטעם המבקשים והיא נעדרת נספחים כלשהם.

2.המשיבים מתנגדים לבקשה וטענים כי אין בה כל נימוק המצדיק, על פי דין, מתן פטור מה עוד, שלשיטתם של המשיבים, מצוי "בכיסם" של המבקשים סכום של 190,000 ₪ ואין כל ראיה כי על המבקשים לסלק את חוב המשכנתא הרובץ על הדירה על אתר.

לטענת המשיבים, מקבלים המבקשים, מדי חודש, דמי שכירות בגין השכרת הדירה מושא הערעור.

3.המבקשים הגישו תשובה לתגובת המשיבים בה טענו כי ידוע למשיבים כי הסכום של 190,000 ₪ דרוש למבקשים לצורך סילוק חוב המשכנתא הרובץ על הדירה.

בנוסף, בהתייחס לטענות המשיבים באשר לדמי שכירות שמקבלים המבקשים, טוענים אלה האחרונים, בין היתר, כי תשלומי המשכנתא הרובצים על הדירה עמדו על סך של 2,000 ₪ בעוד שדמי השכירות עמדו על סך של 1,300 ₪ בלבד, כך שלמעשה, לטענתם, הפסידו הם סך של 700 ₪ לפחות מדי חודש בגין הדירה.

לטענת המבקשים, סיכויי הערעור אותו הגישו המשיבים אינם גבוהים, בעוד שסיכויי הערעור אשר הוגש מטעם המבקשים הינם גבוהים.

4.בבבקשה דנן לא פורטה תשתית כלשהי באשר למצבם הכלכלי של המבקשים, אך בנסיבות הענין, אין אני נדרשת לפירוט זה, שכן אין מחלוקת כי בהתאם לפסק הדין של בית משפט קמא, עדיין נותרו המשיבים חייבים למבקשים סכום של 363,301 ₪. במצב דברים שכזה, אין כל הצדקה לחיוב המבקשים בהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיבים.

אמנם, ייתכן שבסופו של יום יתקבל הערעור והחיוב בו חוייבו המשיבים בפסה"ד של בימ"ש קמא יבוטל, אולם בשלב מקדמי זה, סיכויי החיוב בתשלום בפסק הדין "גוברים" על סיכויי הערעור.

התכלית העיקרית העומדת בבסיס קביעת הערבון הינה הצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו. בענייננו, המבקשים הם שזכו בדין, אם כי לא במלואו, והם מערערים על החלק בו לא זכו. בנסיבות אלה, פועלת זכייתם לטובתם ומבטיחה, במידה מספקת, את הוצאות המשיבים.

5.למעלה מן הצורך אומר כי בטרם ניתנה החלטתי זו, עיינתי בתיק הערעור אותו הגישו המשיבים (ערעור אזרחי 4611-08-11) וכן עיינתי בהחלטת כבוד השופטת פוקס מיום 14/9/11 בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין אותה הגישו המשיבים, שם, ונראה כי גם מצבם הכלכלי של המבקשים מצדיק מתן פטור מערבון.

6. אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ופוטרת את המבקשים מהפקדת ערבון.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, ג' חשון תשע"ב, 31 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: