פייגה גרוס ואח' נ' עיריית כפר-סבא ואח'

פסק דין

א.עובדות

1.התובעת פייגה גרוס ואישה המנוח דוד גרוס רשומים כבעלים במשותף של זכות חכירה מהוונת (עד ליום 31.3.2052) של דירה בבית דו משפחתי הרשום כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים המתנהל בלשכת רישום המקרקעין בפ"ת.

הדירה ידועה כחלקת משנה 535/2 בגוש 6426 ומצויה ברח' סוקולוב 38 בכפ"ס (להלן: "הדירה").

2.המנוח נפטר ביום 28.3.02 ולגבי עזבונו ניתן צו ירושה ע"י הרשם לענייני ירושה בתיק 44710 לפיו בת זוגו פייגה גרוס הנ"ל ושלושת ילדיו (התובעים 2-4) יורשים את עזבונו, האלמנה מחצית ויתרת המחצית בחלקים שווים בין שלושת הילדים.

3.אין חולק כי עובר להגשת התביעה ביום 8.3.06 איש משלושת הילדים לא התגורר בדירה ואינו מתגורר בה גם כיום, והיחידה שעושה כן היא התובעת פייגה גרוס.

4.עפ"י נסח מרישום מקרקעין הבעלים הרשומים של הדירה הינה ק.ק.ל אשר העניקה את זכות החכירה לתובעים.

5.אין חולק כי הבית נמצא בסמיכות לכביש מס' 531 שראשיתו בכביש מס' 6 במזרח, וסופו לעת עתה בכביש מס' 40 במערב (להלן: "הכביש"). הכביש נסלל ע"י הנתבעת 5 (להלן: "מע"צ").

6.מע"צ, חברה ממשלתית- אשר הוסמכה ע"י ממשלת ישראל לבצע סלילה מסוג זה של כבישים.

6.הנתבעת 1 הינה עיריה שהוקמה לפי פקודת העיריות, ובתחומה המוניציפאלי מצוי רח' סוקולוב והדירה הנ"ל (להלן: "העיריה").

הנתבעת 2 הינה ועדת התכנון המקומית אשר הוקמה עפ"י הוראות חוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), ובגדרי אחריותה ליתן היתרי בניה למקרקעין בתחום המוניציפאלי של העיריה (להלן: "הוועדה").

7.אין חולק כי בשעתו חלה על כל תחומי העיר כפ"ס תכנית כס/1/1 אשר קבעה מיקום הדרכים ורוחבן (להלן: "תכנית הבסיס").

אין גם חולק כי בשנת 1976 פורסמה תכנית מתקנת לתוכנית הבסיס, ואשר כונתה כס/1/1ג' (להלן: "התכנית המתקנת").

התכנית המתקנת, כמוה כקודמתה תכנית הבסיס, חלה אף היא על כל תחומה המוניציפאלי/תכנוני של העיריה, והיא קובעת בסעיף 1 לה רוחבן המינימלי של דרכים בתחומי כפ"ס.

8.אין גם חולק כי עקב סלילת הכביש נוצרו הפרשי גובה בינו לבין רח' סוקולוב, ועל כן הוחלט לשקע את רחוב סוקולוב. במגעים שהתנהלו בין העיריה לבין מע"צ הוציא מר י. בן חמו בתוקף תפקידו כראש העיר (ולא כיו"ר הוועדה) מכתב הרשאה נושא תאריך 17.8.05 (נספח א' לתצהיר מע"צ) שבו הוא מתיר למע"צ לבצע את עבודות ההנמכה של רח' סוקולוב ע"מ שהאחרון יתחבר לכביש.

9.אין חולק כי מע"צ החלה בעבודות חפירה של רח' סוקולוב ללא שיהיה בידה היתר בניה כמשמעות המונח בחוק. עקב הד צבורי כונסה הוועדה ונתנה למע"צ היתר בניה המתיר להרחיב דרך קיימת ושינוי מפלסים, והכוונה לרח' סוקולוב (נספח ו' לתצהיר מע"צ) (להלן: "ההתר"). מעיון בהתר נאמר על פניו כי הופק ביום 16.1.06 אך ניתן ביום 12.3.06 כאשר תוקפו ל-3 שנים מיום נתינתו.

10.דבר קיום ההיתר לא היה ידוע לתובעים, ועל כן הגישו לביהמ"ש לעניינים מקומיים, הפועל ליד בימ"ש זה, בקשה למתן צו שיפוטי שיאסור המשך עבודות הסלילה ברח' סוקולוב (הבקשה סומנה ב"ש 1029/06). הצדדים נתכנסו באולמו של כב' ס. הנשיא השופט ח. פדר ובדיון הוצג לביהמ"ש ההיתר הנ"ל ועל כן ניתנה החלטה בו במקום הדוחה את בקשת התובעים.

11.התובעים לא השלימו עם החלטת כב' השופט פדר, וערערו עליה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב (הערעור סומן שם כ-עפ"א 80098/06). בפס"ד שניתן ביום 7.5.06 ע"י כב' השופטת שיצר קבעה ערכאת הערעור כי דין הערעור להדחות. כן קבע פסה"ד כי ככל שהתובעים כאן (המערערים שם) סבורים שנפל פגם בהתר הם יוכלו לעשות כן בדרך הנראית להם.

אין חולק כי מאז מתן פסה"ד בערכאת הערעור ביום 7.5.06 לא פנו התובעים או מי מהם לתקוף את ההיתר ומכאן שההתר נהנה מחזקת כשרות.

12.בכתב תביעתם עותרים התובעים כי ביהמ"ש יחייב כ"א מהנתבעות וכלן יחד לשלם להם סך של 556,000 ₪ שכן עבודות הסלילה ברח' סוקולוב גרמו להם למטרד ליחיד המכומת בסך 100,000 ₪, הפרת זכות הטיעון בסך 80,000 ₪ , פגיעה בערך הדירה ובאיכות החיים סך של 376,000 ₪.