פיטרשטיין נ' זמירה מונה פתח

פסק דין

1. לטענת גברת  פיטרשטיין  ( להלן :"התובעת" ) ביום 29.309 נסעה ברחוב רוטשילד ממזרח למערב ולפתע י מר זמירו ( להלן:" הנתבע")  פתח את דלת מכוניתו ופגע במכונית התובע

2.בכתב ההגנה אין כפירה בעצם התאונה אלא שנטען כי חנה במקום מותר וכי  עוד לפני התאונה הבחין ברכב התובעת נוסע במהירות מופרזת ופוגע בדלת המכונית

הראיות

3. בדיון העידו התובע והנתבע . בנוסף היו בפני מסמכים בכתב שצורפו לכתבי הטענות. 

4. מעדות התובעת אציין את הדברים הבאים:

עברה ברחוב צר וכשהייתה לידו פתח דלת שבעזרתו מוביל ירקות התחיל לצעוק עליה

כחזרה לבית ראתה שכל הצד של הדלת נפגע חזרה אליה ואמר שלא אשם.

לדבריה ראתה את הדלת

לדבריה לתאונה הייתה עדה כבת 90 שלא הובאה כי לא ידעה שצריך לזמנה.

מעדות הנתבע אציין את הדברים הבאים:

א. לא פתח את הדלת אך כשפתאום נסעה במהירות נכנסה לו בדלת

ב. לא הובהר הכיצד נגעה לו בדלת (מנגנון הפגיעה).

ג. לא הוצגה תמונה של הדלת

ד. עדותו נחזתה כמגמתית והתעלמה מחלק מהנתונים שהוצגו בפניו

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם , שמעתי את העדים  התרשמתי מהם במישרין , ונוכח מכלול הראיות שבפני,  באתי לכלל מסקנה כי  האחריות לתאונה על הנתבע ואילו הם טעמי

אשם הנתבע

7. מן הפן העובדתי גרסת התובעת עדיפה בעיני   עלה שהנתבע חנה ופתח את הדלת אגב נסיעת הנתבעת  זאת מששוכנעתי ממהימנות העדה ונוכח אופן העדתו של הנתבע