פיטימשוילי נ' קוסאשווילי

פסק דין

בפני תביעה לתשלום סך 6867 ₪ המהווה לטענת התובע הפרש תשלומי ארנונה ששילם בעבור שטח השייך לנתבע ובמקומו.

אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע שכר נכס מהנתבע בין 15.10.01 ולבין 30.10.02.

שטח הנכס כ-90 מ"ר ושימש כמסעדה.

התובע טוען כי בפועל חוייב לשלם ארנונה על שטח נוסף של כ-100 מ"ר שאותו לא שכר ומכאן התביעה.

הנתבע טוען כי התביעה התיישנה שכן מהיום האחרון של השכירות ועד ליום הגשת התביעה עברו מעל 7 שנים מה גם שחיובי הארנונה נשלחו לתובע והיה עליו לשלמם עוד קודם לכן.

בדיון שהתקיים בפני טען התובע לראשונה כי שילם לנתבע עוד כ-800 ₪ תוספת לדמי השכירות ע"מ שהנתבע ישלם עבורו את הארנונה. אינני יכול לקבל טענה זו שהוכחשה ע"י הנתבע,זו טענה חשובה ביותר שלא נטענה בתביעה,לא רק זאת,היא איננה סבירה משום שהיה מדובר בהתקשרות עסקית כנגד חשבוניות ואין שום ראיה לכך שבוצעו תשלומים נוספים אלו. גם לא סביר שבשעתו שילם התובע סכומים אדירים שכאלו לנתבע,אח"כ שילם אותם שוב לעיריה ורק היום בשנת 2010 נזכר לממש את זכותו לקבלם. מילא שילם ביתר פעם אחת אבל פעמיים? הוא גם לא תובע היום את הסכומים הללו שכביכול שילם פעם לנתבע ופעם לעיריה אלא רק את הסכומים ששילם לעיריה.

גם חשבון הארנונה הועבר על שמו לתקופת השכירות ואין שום הגיון שהתובע יקבל על שמו דרישות תשלום מהעיריה והוא ישלמן לנתבע.

בדיון התבררה עובדה נוספת שלא הוכחה ע"י התובע והיא שאותו שטח נוסף מוצמד לחנות ובעצם משמש כחנייה לרכבים בחזית החנות,מן הסתם לרכבים של לקוחותיו.

התובע הוא זה שהחזיק בפועל בשטח ונהנה ממנו.

אשר לטענת ההתיישנות,לתובע שעדותו היתה מהוססת מאד לא היתה תשובה ראויה למעט זו לפיה הוא אינו מתמצא בהליכים המשפטיים.

בסוף הדיון ולאחר שהנתבע עזב,חזר התובע עם "תביעה חדשה" לתשלום 2129 ₪ ששילם בעבור חודש וחצי מעבר לתקופת השכירות.לא ניתן לקבל תביעה חדשה לאחר שהדיון הסתיים,מבלי לפגוע בעיקרון זה הרי ממילא גם תביעה חדשה זו התיישנה.

אשר על כן נדחית התביעה.

לא בלי היסוס ללא צו להוצאות

ניתן היום, י"ב תמוז תש"ע, 24 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: