פיטוסי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול הודאת איסור שימוש ברכב אשר נמסרה לנוהג ברכב המצוי בבעלות רשומה של המבקשת.

בתמצית, ומקריאת תיק החקירה שהוגש לעיוני עולים הנתונים הבאים:

הרכב לא נגנב אלא נמסר ברשות של המבקשת לבנה.

שעה שבנה של המבקשת קיבל לחזקתו את הרכב בוצעו איתו לכאורה סדרה ארוכה של עבירות חמורות בינהן נהיגה בזמן פסילה, אחזקת סם, אחזקת נכס חשוד כגנוב, אחזקת סכין או אגרופן למטרה שאינה כשרה, אחזקת כלים להכנת סם ועוד.

המבקשת טענה בפני כי בשל נכותה הקשה היא זקוקה לרכב לצורך ניידות ואף הוגש בהמשך היום מסמך מטעמה המראה כי בשנת 2007 לתקופה מסויימת ונתונה אכן סבלה המבקשת ממצב נכות של 75% עם דרגת אי כושר של 100%. תקופה זו לא חודשה ותמה ביום 31.12.07.

לא הוגש כל מסמך המראה כי זה מצבה של המבקשת היום, לא הוצג כל מסמך המראה כי המבקשת סובלת מנכות גפיים אשר לא מאפשרת ניידות ללא רכב מיוחד, ולא שוכנעתי כי ניידותה מוגבלת לתנועה עם תחבורה ציבורית. הנאשמת הגיע לאולם בית המשפט על רגליה, ללא כיסא גלגלים וללא קביים. אף שניכר היה כי היא סובלת מאי נוחות, לא התרשמתי כי המדובר במוגבלות קיצונית.

בנוסף, אישרה המבקשת כי ברשותה רכב נוסף (מונית) שמצבה המכאני אינו מאפשר נסיעה וכי יש לבצע "אוברול" למנוע.

בנסיבות אלו לא ברור לי מדוע לא יתוקן הרכב שברשותה וישמש לניידות המשפחה.

צודק התובע כי ההגנות המופיעות בסעיף 57 ב (ב) של פקודת התעבורה אינן מתקיימות בנסיבות.

מעבר לאמור לעיל, עולה מחקירת המעורבים בתיק ומעדויותיהם, כי אף שהרכב היה רשום על שמה של המבקשת, מצוי הוא באופן קבוע בידיו של בנה וכי הלכה למעשה המדובר ברכב המצוי בחזקתו הבלעדית.

לאור נתון זה העולה מן החקירה, לא מצאתי כל הצדקה להיעתר לבקשה זאת יחד עם יתר הנימוקים לעיל ולאור הסיכון הרב שנגרם לציבור כתוצאה מהעבירות שבוצעו לכאורה עם רכב המבקשת.

הבקשה נדחית.

מזכירות בית המשפט תעביר עותק מהחלטה זו לצדדים.

למבקשת באמצעות פקס מספר – 077-5281061

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"א, 22 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: