פטור אב ממזונות ילדים בגין ניכור הורי

בפנינו תביעת אב לראיית בתו.

למעשה, האב מבקש לפגוש את בתו, אותה כמעט לא זכה לפגוש כלל מיום הוולדה; ועד לחידוש הקשר, מבקש לשלול מהאם את דמי מזונות ילדים, קרי – שלא לחייבו בכך.

ונזכיר האמור בהחלטת בית הדין מיום י"א בכסלו תש"פ (9.12.19):

תגובת האב נקראה.

אף תגובת האם התקבלה קודם לכן.

נראה כי שני הצדדים מסכימים עקרונית עם ההמלצות של מכון שלם לפנות להליך טיפולי.

באשר לטענות האב האמורות בפתח תגובתו, ראו האמור בהחלטת בית הדין מיום א' בסיון תשע"ט (4.6.19), כך שאמירת בית הדין כבר נאמרה.

ברם, לשם מימוש ההליך הטיפולי בפועל, כולל בחינת חיוב המזונות, ייקבע דיון נוסף בפני הרכב מלא.

כיום, טוענת באת כוח האב: ניתן דו"ח מאת מכון שלם, וטענות האם שאין ניכור הורי, זה ניסיון עלוב. האב לא הצליח לדבר עם הבת. אך בדו"ח גם נרשם שצריך את ברכת הדרך של האם. אז אם האם מוכנה לקשר טוב, ואם לא, נחשוב איך גורמים לה לעשות זאת. בקשנו שלא יהיו מזונות כל עוד אין קשר, והאם תחויב לשלם את הוצאות הטיפולים, וכן פיצוי כספי של 2000 ש"ח עבור כל חודש שהאב לא יראה את הבת. יש המלצה שבית הדין ימנה מומחה או ברווחה. יש מומחית ד"ר רידנסון שהיא מומחית לטיפול בניכור הורי. האם הציעה בעבר שהאב לא יראה את הבת ולא ישלם מזונות.

מגיבה באת כוח האם: מכון שלם לא קבע שיש ניכור הורי, ובית הדין שלח למכון שלם. שם נקבע שהאב הוא אדם שנוהג בצמצום והימנעות, ונוטה להימנע מקשר קרוב. כן קבע המכון שהתנהלותו החברתית של האב פאסיבית והצמצום הרגשי מקשה עליו להתקרב לאחר. שיש לו ענין נמוך בהבנת עצמו. הייתה תגובת כעס מהאב, וניתן לשער שהקושי ביצירת יחסים נובע אף מהעדר קשר בשנים האחרונות עם הבת, ואין קרקע פורייה ליצירת קשר, כך שזה לא בגלל האם. לא נרשם שם שיש ניכור הורי. ולכל היותר יש לאם קושי להעביר מסרים שמעמידים את הבת בקונפליקט נאמנות. לא ידוע לי שהאם הציעה הצעות שהאב לא יראה את הבת תמורת מניעת מזונות ומשא ומתן זה חסוי. בעבר האב שילם מזונות והאב לא ראה את הבת. האם בקשה לחדש את התיק. אין מקום להורות על הפחתת מזונות, ויש מקום להגדיל את המזונות. הבת בגיל 6. לפי בית המשפט העליון, כדי להפחית מזונות יש לנהוג בזהירות וריסון. לא ערערנו על החלטת בית הדין ששללה מזונות כי לא היה לה כסף לכך. אך הבת נפגעת. האם סיפרה על אלימות וזה מביא אותה לחרדות וניתן להבין זאת. נבקש הליך טיפולי במסגרת קופת חולים. אם האב רוצה מטפל פרטי, שהוא ישלם. נבקש שהמזונות יוחזרו. בכוח זה לא ילך.

למעשה, לא החל כל הליך טיפולי לשם חידוש הקשר, חרף המלצה מכון שלם לכך.

לשני ההורים נתנה זכות התגובה, ושניהם ביקשו שלא להגיב.

באת כוח האב מגיבה: לבת מעולם לא היה קשר עם האב. בהתחלה הוא רק נלחם כדי להתחיל קשר. אישיות האם מתוארת בדו"ח, וזה מעיד שלא הייתה אלימות בנישואין. לא אקרא את כל הפרק על האם, האב לא מסוכן ולא צריך פיקוח.

כאמור, באשר לטיפול לשם חידוש הקשר, באת כוח האב מבקשת טיפול פרטי ובאת כוח האם מבקשת טיפול דרך קופת חולים.

עד כאן עיקרי טענות הצדדים ההדדיות.

ובכן, ההתנהלות הבעייתית של האם באשר לניתוק הבת מהאב כבר תוארה באריכות במסגרת החלטת בית הדין מיום א' בסיון תשע"ט (4.6.19).

למעשה בפנינו תסקיר הרווחה ב' מיום כ"ה באייר תשע"ז (21.5.17), בו נרשם בין השאר כי לאור התנהלות האם במרכז הקשר, הופסקו המפגשים במרכז הקשר. וכן נרשם שם כי האם והוריה מסרבים לשתף פעולה עם הנחיות עו"ס מרכז הקשר בהסתת הילדה כנגד האב, וכן שהמסרים המועברים לילדה על ידי האם והוריה, בין אם גלויים ובין אם סמויים, מבטלים את מקומו של האב בחיי הילדה ומרחיקים את הילדה מאביה. וכן שכבר עתה ניכרים סימנים של ניכור הורי. כרשום שם, הילדה לא קוראת לאביה אבא אלא "האיש הזה", מסרבת להיכנס לחדר בו האב נמצא ומצויה בסערת רגשות לפני כניסתה לחדר. וכן נרשם כי העו"ס מתרשמים שהילדה נמצאת במצוקה ובמתח רב הנובעים בעיקר מהתנהלות האם והוריה. כן נרשם שהאם חייבת להיות בהליך של הדרכה הורית. כן נרשם שיש להחזיר את המפגשים בין האב לבתו במסגרת מרכז הקשר במתכונת שהייתה בעבר, אחת לשבוע.

כן בפנינו תסקיר מאוחר יותר של גורמי הרווחה ב' מיום כ"ו בחשון תשע"ט (4.11.18), שם נרשם כי בתסקיר קודם נרשם כי קיים ניכור הורי קשה המתבטא בסירובה של [נ'] להיות בקשר עם אביה. סרבנות הנובעת מהסתת האם והוריה, והמציאות הזאת היא הרסנית לבת, ויש להפנות את ההורים ובתם לאבחון תחת גוף טיפולי של מכון שלם. לכן ממליצים להפסיק את המפגשים במרכז קשר ולהפנות את ההורים לטיפול מערכתי.

כן נצטט האמור בהחלטת בית הדין הגדול מיום כ"ה בסיון תשע"ט (28.6.19):