פחמאוי נ' מדינת ישראל

החלטה

רכבה של המבקשת נתפס ונאסר השימוש בו עקב העובדה שבנה נתפס נוהג בשכרות כאשר ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף היה 700 מיקרוגרם.

עסקינן בעבירה חמורה ביותר אשר נעברה לאחר שעת חצות בתאריך 23.7.10.

יש לציין כי עבירות מן הסוג דנן מסכנות באופן חריג וקיצוני את המשתמשים בדרך ועולות לא פעם בחיי אדם.

המחוקק אפשר למשיבה לאסור את השימוש ברכב גם כאשר הרכב לא שייך לנהג אשר נהג בו תוך ניסיון למצוא נקודת איזון בין חשיבות ההגנה על הציבור לבין הפגיעה בזכות הקניין.

המחוקק נטל בחשבון שבמקרים מהסוג דנן זכויות הקניין של אדם אחר שאינו הנהג יפגעו אך חרף זאת, על מנת להבטיח את שלום הציבור ומניעת הסיכון בו, הקנה לקצין משטרה מוסמך את הסמכות לאסור את השימוש ברכב לזמן מוגבל בו ניתן להשבית את הרכב.

המטרה היא, בין היתר, ליטול את "כלי העבירה" מידי העבריין ולמנוע את יכולתו לשוב ולעבור את אותה עבירה על מנת שלא יישנו מקרים המסכנים את הציבור.

יש לשקול, בין היתר, את מידת הזיקה בין בעל הרכב לעבריין עצמו, את חומרת העבירה, את עברו הפלילי של נהג הרכב ואת יכולת הפיקוח והשליטה של בעל הרכב על הנהג. במקרה הנוכחי מתקיימת זיקה ברורה בין בעל הרכב לבין הנהג. מדובר באם ובנה כאשר הבן אינו אדם צעיר ולחובתו מספר הרשעות קודמות.

אשר על כן ונוכח חומרת האירוע, שבו כשל בנה של המבקשת, סבור אני כי איסור השימוש שננקט הוא סביר בנסיבות העניין ולא הגעתי למסקנה כי ניתן להפיג את מידת המסוכנות הטמונה בבנה של המבקשת ע"י השבת הרכב לרשותה או קיצור תקופת איסור השימוש המנהלי.

עלי לציין כי התרשמתי באופן בלתי אמצעי מהמבקשת ואינני סבור כי עשתה ככל הניתן, בטרם ביצוע העבירה, על מנת למנוע את ביצועה וספק בעיניי אם תוכל להפעיל סמכותה על בנה גם כיום.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה והודעה היום כ"ח אב תש"ע, 08/08/2010 במעמד הנוכחים.

ערן קוטון, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: