פח'ר אלדין נ' פח'ר אלדין ואח'

פסק דין

רקע

1.תביעה זו עניינה אירוע מיום 17.9.09, בו על פי הנטען, בעת יציאה מרכב, נפלה התובעת ונפגעה ברגלה. לטענת התובעת, האירוע נכנס לגדרו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 ומכאן חבות הנתבעים.

2.לאירוע היו עדים התובעת והנתבע 1 – בעלה - בלבד. לא היו עדים נוספים, לא לאירוע הנפילה ולא למהלך הדברים מיד לאחר מכן.

בתאריך 29.5.13 נשמעו הראיות בתיק. מטעם התובעת העידה היא והעיד בעלה, הנתבע 1, נהג הרכב בעת האירוע. מטעם הנתבעת 2 לא הובאו עדים כלל.

3.על פי גרסת התובעת, במהלך הנסיעה ברכב, ישבה התובעת במושב האחורי מאחורי הנהג. עם הגעתם אל ביתם, במג'דל שמס, ביקשה התובעת לצאת מן הרכב, או אז נפלה ונחבלה ברגלה.

הנתבעת כופרת בנסיבות האירוע וביקשה, באמצעות חקירת התובעת והנתבע 1 ובאמצעות מסמכים, לערער על גרסתם.

האם הוכחו נסיבות התאונה הנטענות

4.על עובדות האירוע העידו התובעת ובעלה, הנתבע 1, אולם מאחר שהתובעת ישבה במושב האחורי ברכב ואילו הנתבע 1 נהג, אזי כפי שהתברר במהלך שמיעת העדויות, הנתבע 1 כלל לא ראה את מהלך נפילתה של התובעת, שכן הוא היה עודנו במושב הנהג ורק לאחר הנפילה, יצא מן הרכב ומצא את התובעת, מוטלת על הארץ (עמ' 3 ש' 25-30 וכן עמ' 10 ש' 1-6 ).

5.בתצהיר התובעת מיום 7.6.10 מסרה את נסיבות התאונה כך:

"בשובנו מנסיעה, ותוך כדי החנית הרכב בסמוך לביתנו, החלתי לרדת מהרכב, הוצאתי את רגלי השמאלית החוצה, איבדתי שיווי משקל וכתוצאה מכך נפלתי ארצה על רגלי השמאלית ונגרם לי נזק גוף".

התובעת פנתה אל קופת החולים, משם הופנתה לחדר המיון. בטופס ההפניה נרשם כך:

"לפי דבריה בזמן ירידה מרכב התעקמה רגלה"

בהמשך, בגיליון חדר המיון נרשם כך:

"נפיחות ... בקרסול ימים לאחר נפילה"

ובטופס סיכום אשפוז זמני נכתב כך:

"בת 31, ביום קבלתה בזמן יציאה מרכב נחבלה סיבובית בקרסול שמאל"

בתצהיר עדות ראשית מטעמה, מסרה התובעת את נסיבות האירוע כדלקמן:

"...ובשובנו מנסיעה, תוך כדי החנית הרכב בסמוך לביתנו, החלתי לרדת מהרכב, הוצאתי רגלי השמאלית החוצה, איבדתי שיווי משקל, כנראה כתוצאה מכך שדרכתי על אבן קטנה וכתוצאה מכך נפלתי ארצה על רגלי השמאלית..."

ובעדותה מסרה כך: