פורת נ' ויסברוד ואח'

פסק דין

התובע הגיש כנגד נתבעת מס' 1 תביעה בסדר דין מקוצר, בה דרש את פינויה של הנתבעת מדירה הנמצאת ברחוב ציזלינג 46, קרית חיים וכן דרש סך של 11,930 ₪ בגין דמי שכירות, נזקים שנגרמו לדירה וחוב לוועד הבית, הכל כמפורט בכתב התביעה.

חוזה השכירות בין התובע לנתבעת מס' 1 נחתם ביום 1/10/07, לתקופה של 12 חודשים ומסתיים ביום 3/10/08 (ראה סעיף 3 לחוזה השכירות). הנתבעת התחייבה לשלם דמי שכירות של 1,700 ₪ כל חודש. במסגרת החוזה בין הצדדים, צוין כי הדירה מרוהטת ונקבע בחוזה שרשימת הרהיטים שהושכרה היא: סלון ישיבה 1+2+3, שולחן סלוני, מקרר אמקור, תנור אפייה, מכונת כביסה, שולחן כתיבה, שולחן, מזנון וארון קיר.

ביום 25/8/08 הוגשה בקשה למתן צו עשה זמני, לפיו יורה בית המשפט לפינוי וסילוק נתבעת מס' 1 מהדירה, עקב הפרת החוזה.

התובענה הוגשה בסדר דין מקוצר ולא הוגשה על פי פרק טז' 4 לתקנות סדר הדין האזרחי (תביעה לפינוי מושכר) על פי תקנות 215 ז' עד 215 י"ג לתקנות.

ביום 6/10/08 התקיים דיון בבקשה לצו זמני ובהעדר הופעה מטעם נתבעת מס' 1 שזומנה כדין ולאחר שעיינתי בחוזה השכירות, התברר שהחוזה מסתיים ביום 3/10/08, ניתן על ידי צו זמני המורה לנתבעת מס' 1, בשים לב לכך שתקופת השכירות הסתיימה, לפנות את הדירה הנמצאת ברח' ציזלינג 46, קרית חיים והידועה כגוש 11583 חלקה 85.

רק ביום 17/12/08 הוגשה בקשה לתקן את כתב התביעה ולהוסיף נתבע נוסף ולהוסיף את נתבע מס' 2. הטעמים להוספת נתבע מס' 2, כמפורט בבקשה לתיקון, שהם ניהול משק בית משותף, ערך קניות בשם שניהם, שילם לפעמים את דמי השכירות ישירות לתובע וכי הוא אחראי הן לדמי השכירות והן לנזקים שנגרמו.

ביום 7/5/09 הוגש כתב תביעה מתוקן נגד שני הנתבעים, בסכום של 37,402 ₪ וזאת בגין דמי שכירות, נזקים שנגרמו בדירה, הכל כמפורט בכתב התביעה המתוקן.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

נתבע מס' 2 הגיש כתב הגנה בו הכחיש את כל הטענות כלפיו וטען שלא חתם על חוזה השכירות ומעולם לא התחייב כלפי התובע. נתבע מס' 2 הכחיש את מגוריו בדירה, הכחיש שניהל כל משק בית משותף עם נתבעת מס' 1 ובכל אופן, טען שלא התחייב בשום שלב כלפי התובע.

נתבעת מס' 1 הגישה כתב הגנה מטעמה, לא הכחישה את חתימתה על חוזה השכירות, ציינה כי בחודשים יוני ויולי פנתה לתובע על מנת לסדר סתימות באמבטיה ובמטבח , אך זה דרש ממנה לפנות את הדירה ולסיים את חוזה השכירות, שכן לטענתה, הוא ציין בפניה שהיא משלמת שכר דירה נמוך משכר הדירה המקובל בשוק.

הנתבעת מודה בסעיף 8 לכתב ההגנה כי עיכבה את תשלום חודש אוגוסט 2008 כדי שהתובע יסדר את התקלות.

הנתבעת צירפה בסעיף 9 את אישור ההפקדה לחודש פברואר 2008, אך לא טרחה לצרף כל ההפקדות והתשלומים, גם לא במהלך הישיבה היום, לתיק בית המשפט.

אין בכתב ההגנה מטעם נתבעת 1 ולו טענה אחת, שדמי השכירות שולמו החל מחודש יוני ועד תום תקופת השכירות.

הכרעה:-

לאחר ששבתי ועיינתי בטיעוני הצדדים, במסמכים שהוצגו על ידם במסגרת התיק, אני פוסק כדלקמן:

התביעה כנגד נתבע מס' 2:-

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני דוחה את התובענה נגד נתבע מס' 2.

נתבע מס' 2 לא חתום על החוזה והוא לא התחייב, כל התחייבות שהיא, כלפי התובע.

התובע לא טוען לאורכו ולרוחבו של התצהיר מטעמו שהנתבע התחייב כלפיו לשלם דמי שכירות או להיות שוכר נוסף. התובע, מלכתחילה, לא כלל אותו בכתב התביעה המקורי, אלא נזכר בו בשלב יותר מאוחר ולאחר שניתן צו הפינוי נגד נתבעת מס' 1.