פור ואח' נ' שוסטק ואח'

פסק דין

בפניי עתירה לקבלת סעד של ביצוע בעין הנוגע לחלקת קרקע בגוש 6552 חלקה 246 (תתי חלקות 1 ו- 2) (להלן: "החלקה"), הנמצאת ברמת השרון, ואשר הצדדים בה הם שכנים.

הצדדים:

המבקשים הינם בעל ואישה ובעלי הזכויות בבית מגורים דו משפחתי (להלן: "המבקשים" או "הזוג פור"), הידוע כתת חלקה 1 בחלקה 246 בגוש 6552 ברמת השרון (להלן: "בית המבקשים").

המשיבה 1 (להלן: "המשיבה" או "גב' שוסטק") הינה בעלת הזכויות בבית הדו משפחתי הצמוד לבית המבקשים, המהווה תת חלקה 2 (להלן: "בית המשיבה").

המשיב 2, מינהל מקרקעי ישראל (בשם קק"ל), הינו משיב פורמאלי אשר צורף לעתירה בשל היותו הבעלים הרשום של החלקה (להלן: "המנהל").

רקע כללי:

שטח החלקה הינו 800 מ"ר ברח' הרב הרצוג 2-4 רמת השרון (פינת רח' יצחק שדה) ואשר זכות החכירה רשומה על שם המבקשים בתת חלקה 1 ועל שם המשיבה בתת חלקה 2. הבעלים הרשום של החלקה, כאמור, הינו המנהל (בשם הקרן הקיימת לישראל).

ביום 17/03/99 אושר לרישום תקנון הבית המשותף ונרשמו הזכויות במסגרת צו רישום בתים משותפים ובו נקבעה חלוקת הזכויות על החלקה, ששטחה הוגדר 800 מ"ר (להלן: "התקנון" וגם "צו הרישום") (נספח ו' לסיכומי המשיבה). צו הרישום קבע חלוקה שוויונית של החלקים ברכוש המשותף הצמודים לכל דירה כך שיהיו מחצית לכל צד. בפועל נוצר מצב כי המשיבה מחזיקה בשטח נרחב יותר בחלקה מאשר המבקשים ומכאן נולדה העתירה דנן.

טענות הצדדים:

טענות המבקשים:

לטענת המבקשים, הם פנו אל המשיבה ודרשו תיקון צו הרישום והתקנון, באופן שתקבע בו חלוקה מוגדרת של השטחים בהם לכל צד, כלומר מחצית לכל צד. זאת כדי שכל אחד יקבל הצמדה עם אפשרות שימוש ייחודית ובלתי מופרעת במחצית השייכת לו (סע' 4 להמרצת הפתיחה). המשיבה סירבה.

לטענתם, בהתאם לקביעת המודד, המומחה מטעמם, מר פרוינד (להלן: "מר פרוינד") המשיבה סיפחה לעצמה שיעור הגבוה ממחצית החלקה ולפיכך הם עותרים לכך שזכותם הרשומה תקבל ביטוי גם בקרקע עצמה. מר פרוינד הציע מס' אפשרויות ע"מ להביא את המבקשים למצב בו יוכלו לקבל בדיוק מחצית מהחלקה, כאשר האפשרויות (כפי שיפורט בהמשך) כוללות יצירת מובלעת בתוך שטחה של המשיבה.

הטעמים לקבלת הסעד עליהם הצביעו המבקשים בעתירה זו הינם:

קביעת גבולות ברורים ע"מ למנוע טענות בעתיד; סחירות ביתם נפגמת מהעובדה שאין הגדרה מלאה וברורה של גבולות חלקם בשטח; יקשה עליהם לקבל מימון בנקאי; יקשה עליהם לקבל היתר בנייה להרחבה של דירתם.

המבקשים טוענים, כי יש לקבל את הצעת מר פרוינד, המבטאת חלוקה קניינית נכונה ומקובלת ואשר אף אינה פוגעת במשיבה או גורמת לה נזק.

טענות המשיבה:

לדברי המשיבה, הוריה התגוררו בנכס החל משנת 1957, בתחילה כדיירים של חברת עמידר ובשנת 1963 רכשו את זכויות החכירה. מנגד, המבקשים רכשו את בית המבקשים מהחוכרים הקודמים, משפחת קלפטר (שונה לאחר מכן לכרמי).

הרכישה של המשיבה נעשתה באמצעות הסכם עם המנהל. ביום 26/06/06 נחתם חוזה חכירה בין המנהל לבין המשיבה כאשר שטח החלקה שהוחכר למשיבה הוגדר: "400 ממ"ר בערך" (נספח א' לסיכומי המשיבה).

מנגד, לטענתה, המבקשים לא הציגו את מסמכי רכישת הבית, לא מהחוכר הקודם ולא מהמנהל.