פופוב נ' מדינת ישראל

החלטה

בתיק זה עותר המבקש להארכת מועד להישפט בגין שני דוחות תנועה שמספרם 500304380 ו - 500306880, מחודש יולי 2012.

המבקש טוען כי לא הוא שנהג ברכב במועד הרלוונטי, אלא אחיו.

המשיבה מתנגדת לבקשה, טוענת כי הדוחות שולמו, כי המבקש לא טרח לדרוש את הדוחות שנשלחו אליו בדואר רשום וכי הבקשה נולדה רק לאחר שקיבל הודעת פסילה ממשרד הרישוי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.

ראשית, יש לזכור כי מדובר בדוחות שכבר שולמו. כאמור בסעיף 229(ח') לחסד"פ: "שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו".

בבקשתו ציין המבקש כי לאחר שנודע לו על הדוחות "דאג לתשלום". באופן דומה הצהיר אחיו של המבקש כי "לאחר שנודע לי מאחי שהוא נפסל בגין דוחות אלה, אני ניגשתי לדואר ושילמתי את הקנסות".

בע"פ 2626/07 אהוד אבני נ' מדינת ישראל דחה בית המשפט המחוזי בקשה דומה שם טען המבקש כי לאחר קבלת הדוח העביר אותו לידי הנהגת שהתחייבה בפניו להסדיר את הסבת הדו"ח על שמה, לרבות תשלום הקנס על ידה. באופן דומה נדחו בקשות במקרים נוספים.

סבורני כי אם בעניין אבני נדחתה הבקשה, הרי בעניין דנן דינה להידחות מכוח קל וחומר. במקרה דנן, לא רק שלא דרש המבקש מאחיו הסבת הדוחות, אלא אף ידע, לפי הנטען, כי בגינם נפסל רשיונו בידי משרד הרישוי עקב צבירת ניקוד.

כלומר, המבקש ידע על הדוחות וידע כי נרשמו לחובתו, אך בכל זאת בחר לשלמם, בין בעצמו ובין באמצעות אחיו, ואין מנוס מלראות פעולה זו כהודאה מפורשת באשמה.

אולם מעבר לכך, אף אלמלא שולמו הדוחות ספק אם ניתן היה לקבל את הבקשה.

ראשית, המשיבה הציגה אישורי הדואר כי הדוחות שנשלחו לכתובתו של המבקש הוחזרו מאחר ולא נדרשו על ידו. המבקש טען כי נאלץ להחליף כתובתו בתקופה זו, אולם לא הסביר מדוע לא טרח לעדכן כתובתו או לבצע פעולה פשוטה של "עקוב אחרי" בדואר, על מנת להבטיח קבלת הודעות חשובות מעין אלה.

שנית, המבקש מאשר כי מדובר ברכבו, ואחיו "משתמש בו לעתים". אין הסבר של ממש בפי המבקש ואחיו כיצד הם יכולים לומר במדויק כי במועד הרלוונטי נהג ברכב דווקא האח ולא המבקש עצמו.

שלישית, אין להתעלם מכך שמדובר בבקשה הבאה לאחר פסילת רשיונו של המבקש בידי רשות הרישוי עקב צבירת ניקוד. כפי שקבע בית המשפט המחוזי בע"פ 5242/08 באסם אבו קטן נ' מדינת ישראל התופעה של הסבת דוחות תעבורה, הינה תופעה שכיחה למדי והיא נעשית לרוב על ידי אזרחים המקבלים דיווח מרשות הרישוי אודות צבירת נקודות בגין עבירות תעבורה שעברו ובהתאם הודעה בדבר אמצעי תיקון – כגון הודעות על פסילת רישיון נהיגה או חובת ביצוע קורסים בנהיגה נכונה. או אז מתעורר האזרח ומבקש לגרוע מרשימת העבירות הרשומות לחובתו, עבירות מספר כדי להפחית את סכום הנקודות, כדי להסיר את רוע הגזירה של אמצעי התיקון.

כשאני מביא בחשבון את כל האמור לעיל גם יחד, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ג, 24 יולי 2013.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: