פולדיאן נ' חקאק

החלטה

בפני בקשה לפטור מתשלום אגרה בערעור שהוגש על החלטת כב' הרשם רונן שוורץ, מיום 26.1.12, לפיה התקבלה התנגדות שהגיש המשיב והמערערת חויבה בהוצאות בסך 1,500 ₪ וזאת בהעדר התייצבות של המערערת.

נטען כי המערערת מאושפזת עקב מחלות ואירוע מוחי, במרכז סיעודי נאות השרון ולאחר שנעשה סדר בדירתה ע"י קרוב וידיד משפחה נמצא צ'ק נשוא ההתנגדות אשר נדונה בפני כב' הרשם.

עסקינן בהמחאה מתאריך 31.5.02 שהוגשה לביצוע בתאריך 1.3.2011.

המערערת טענת כי מאחר והגישה מסמכים רפואיים בדבר מצבה הרפואי לא יכולה הייתה להתייצב לדיון בטענת ההתיישנות שהעלה המשיב וסברה כי די העלאת טענותיה בכתב ללא צורך בהתייצבות.

יודגש כי המערערת הגישה בקשה לפטור מהתייצבות אשר נדחתה מבעוד מועד.

על הבקשה חתומה לכאורה המערערת.

לבקשה לא צורף תצהיר המערערת. צורף תצהירו של מר אבי פלד אשר מכנה עצמו "אדם הכי קרוב למערערת".

על פי תצהירו, המערערת מקבלת קצבת זקנה מביטוח לאומי בסך 2,749 ₪ אשר בשל אשפוזה אינה משולמת לה וכי אין לה חשבון בנק או חסכונות והיא נתמכת ע"י עמותה .

לא צורפו אסמכתאות האם למערערת דירה בבעלותה או נכסים אחרים, חסכונות וכד'.

תכלית הדרישה לתשלום אגרה לבית המשפט הינה, מחד, מימון השירות המשפטי שמעניקה המדינה לאזרח הבא לבקש סעד משפטי, ומאידך, מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי בדרך של הגשת תביעות סרק.

תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 קובעת שפטור מתשלום אגרה יינתן בכפוף לשני תנאים מצטברים.

האחד הוא באין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ושנית שנראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה. בהתקיימם של תנאים אלו רשאי בית המשפט ליתן פטור מתשלום אגרה, כלומר ההכרעה נתונה לשיקול דעת בית המשפט.

הנטל להוכחת שני התנאים רובץ על כתפי המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי. התקנות מחייבות כי ייתן פרטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החודשים האחרונים שקדמו לבקשה.

בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה ודינה להידחות מטעם זה בלבד. (ראה ער (י-ם) 10646-09-11 חמאמרה טארק נ' מדינת ישראל, (פורסם במאגרים).

 בנוסף לא צורף תצהיר המערערת אלא תצהיר אדם אחר אשר מעמדו לא הוברר.

באשר לתנאי השני עולה כי קיים קושי באשר לסיכויי ערעור.

המערערת עשתה דין לעצמה ולא התייצבה לדיון ובנוסף ההלכה קובעת כי בית המשפט שלערעור לא יתערב בפסיקת הוצאות שנפסקו ע"י בית המשפט קמא אלא במקרים חריגים.

אשר על כן מצאתי כי לא מתקיימים התנאים בתקנה 14 לעיל ויש לדחות הבקשה.