פוטזניק אביגדור נ' נרדי ערן

פסק דין

1.זוהי תובענה במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו תשלומים אשר שולמו במסגרת עסקת מקרקעין, בה נטען כי הנתבע שימש כעורך דין אשר יצגו יחד עם אחר.

2.על פי כתב התביעה:

התובע הכיר את הנתבע באמצעות מכר משותף בשם אילן כהן [להלן: "אילן"], אשר לו ולנתבע, שהוא עו"ד במקצועו, היו יחסי עבודה קודמים.

התובע ואילן פנו אל הנתבע כדי שייצגם, בין היתר, ברכישת בית פרטי [להלן: "הנכס"].

בתאריך 26.12.2006 נחתם זכרון דברים בין מוכר הנכס לבין התובע ואילן [להלן: "זכרון הדברים"], כאשר בזכרון הדברים הוזכר הנתבע כמי שמייצג את הרוכשים.

זכרון הדברים נערך על ידי עו"ד הראל אשר יצג באותה עסקה את המוכר ובמעמד חתימתו נמסר למוכר או לב"כ המוכר שיק על סך 87,324 ש"ח כמקדמה ו/או בטוחה למימוש רצון הצדדים בביצוע המכירה.

התובע טוען כי אף שילם דמי תיווך למתווך בגין העסקה.

במהלך חודש ינואר 2007 הכין הנתבע יפוי כח בלתי חוזר על שם הרוכשים בעניין רכישת הנכס [להלן: "יפוי הכח"] ולטענת התובע, כנראה גם מסמכים נוספים, כאשר ביפוי הכח מופיע בראשיתו אילן, אך בעמוד השני במקום המיועד לחתימה מופיע שמו של התובע.

התובע טוען כי חתם בפני הנתבע על יפוי כח ומסמכים נוספים, כי נערכו פגישות של הנתבע עם עו"ד הראל - ב"כ המוכר, במשרדו של עו"ד הראל כדי להביא למימוש עסקת המכר.

לטענת התובע, בתאריך 24.01.2007, בו נחתם הסכם המכר, באחת הפגישות שנערכו בין הנתבע לבין עו"ד הראל [ב"כ המוכר] במשרדו, מסר התובע לנתבע סך 200,000 ש"ח לצורך תשלום ראשוני כחלק נוסף מהתמורה.

עו"ד הראל התנגד לקבלת הסכום במזומן ולפיכך, התובע ניגש לבנק הדואר הסמוך למשרדו של עו"ד הראל, המיר את הסך של 200,000 ש"ח לשתי המחאות דואר, שב למשרדו של עו"ד הראל ומסר אותן לידי הנתבע.

נטען כי הנתבע נשאר במשרדו של עו"ד הראל לצורך המשך מימוש עסקת המכר, תוך שהוא משחרר את התובע וחברו אילן, הרוכשים, לדרכם.

לכתב התביעה צורף העתק הסכם המכר, אשר בו מופיע הנתבע בלבד כרוכש של הנכס.

התובע טוען כי בהמלצת הנתבע התגבשה החלטה כי הנכס ירשם בנאמנות על שם הנתבע, נאמנות אשר במסגרתה הרוכשים יהיו הנהנים, תוך שהנתבע מבטיח כי: "לרוכשים אין מה לדאוג", היות והנתבע ירשום הערת אזהרה לטובתם.

התובע טוען כי לאחר יום 24.01.2007 – המועד בו העביר לנתבע את שתי המחאות הדואר האמורות בסך כולל של 200,000 ש"ח, האמין כי הכל מתנהל כשורה ויצר קשר עם הנתבע מספר רב של פעמים כדי לשאול ולהתעניין בדבר התקדמות עסקת המכר ותשובותיו של הנתבע היו מרגיעות עד לשלב בו החל התובע לחשוד כי משהו אינו כשורה וכי תשובות הנתבע אינן מספקות.

התובע פנה בתאריך 05.06.2007 אל הנתבע במכתב דרישה, בו הוא מציין את דבר הסיכום של רכישת הדירה בנאמנות ואי ציון עובדה זו בהסכם, טוען כי הנתבע הבטיח להשיב אל התובע את כספו בהקדם האפשרי, ולאור כל האמור דורש השבת הסך של 200,000 ש"ח, השבת סך 1,500 דולר בגין דמי תיווך אשר שילם ושכ"ט עו"ד. בפניה זו אין דרישה להשבת התשלום הנטען של 87,324 ש"ח.

הנתבע השיב במכתבו מיום 06.06.2007 כי זכרון הדברים בוטל מזה זמן רב וכי מעולם לא רכש את הנכס עבור התובע ומעולם לא הוצגה לו ראיה כלשהי על כי התובע היה מעורב בדרך כלשהי ברכישת הנכס.

הנתבע מוסיף באותו מכתב כי מעולם לא סוכם בינו לבין מאן דהוא כי רכישת הנכס האמור תעשה בנאמנות והוא טוען כי רכישת הנכס נעשתה על ידו לצורך השקעה.

הנתבע מוסיף כי עניין רכישת הנכס הינו בינו לבין אילן בלבד, כי על פי הבנתו לתובע עסקים עם אילן, אותו הנתבע יצג במספר רב של עסקים, אך הנתבע אינו מעורב כלל בעסקים אשר לתובע ולאילן.