פוגל נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

ערעור זה נסוב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 29.9.13 (להלן: "החלטת הוועדה"). הוועדה קבעה למערער נכות בשיעור 10% בגין ליקוי שמיעה וכן נכות אורטופדית בשיעור 10%, כתוצאה מתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה, מיום 16.9.2003. הוועדה קבעה עוד, לאחר שהתייעצה עם מומחה אף אוזן וגרון (להלן: "א.א.ג") ד"ר עילם, כי אין קשר סיבתי בין תלונות המערער לגבי טנטון, לפיו התאונה שהוכרה.

בעניינו של המערער התנהלו מספר הליכים משפטיים בעבר, וניתנו שלושה פסקי דין אשר הורו על דיונים חוזרים בוועדה הרפואית לעררים.

בנוגע לתלונות המערער בדבר פגיעה בשמיעה וטנטון, הוועדה לעררים התייעצה בישיבותיה הקודמות עם מומחה בתחום א.א.ג., ד"ר פיליבה. לאחר שהמומחה המליץ להעניק למערער 10% נכות בגין שמיעה וכן 10% בגין טנטון, השיבה הוועדה את העניין למומחה מספר פעמים, לשם בחינת מצבו הקודם של המערער. בסופו של יום, ביום 29.5.11 ניתנה החלטת הוועדה לעררים, אשר קבעה בהקשר זה כי:

"לגבי ניכוי מצב קודם בגין הירידה בשמיעה והטינטון, מפנה הוועדה את תשומת הלב לפרוטוקול מתאריך 9.1.11 עמ' 3 בו מצוינות בדיקות השמיעה שקדמו לתאונה מהתאריכים 21.12.88 ו- 31.3.92 המלוות בטינטון וכן צוין גם בוועדה מתאריך 5.9.19 עמ' 3

...

לאור האמור... הועדה קובעת כי לא נותרה נכות בתחום א.א.ג, גם מבחינת הטינטון וגם מבחינת הירידה בשמיעה".

על החלטה זו השיג המערער במסגרת ערעור בתיק ב"ל (ת"א) 24080-07-11. ביום 7.4.13 ניתן פסק הדין בתיק, אשר הורה לוועדה לפעול כדלהלן, בכל הנוגע לעניינים נשוא דיוננו:

"באשר לטנטון - אכן, צודק ב"כ המשיב כי פסק הדין הראשון הורה לוועדה לשקול בשנית את תחום הטנטון. בהתאם, פסק הדין השני אשר השיב את עניינו של המערער לוועדה אחרת, הורה לה לפעול על פי הנחיות פסק הדין הראשון. אשר על כן, הועדה נשוא הערעור הנוכחי היתה מוסמכת לדון ולהחליט מחדש בתחום זה. עם זאת, הנמקת הועדה בנושא הטנטון לוקה בחסר, שעה שהועדה הסתפקה בהפניה לפרוטוקולים של ועדות קודמות. לפיכך, משעניינו של המערער מוחזר לוועדה, עליה לשוב ולנמק בפירוט את החלטתה בנושא הטנטון.

אשר לתחום האורטופדי - גם בתחום זה הסתפקה הועדה בהפניה לפרוטוקולים קודמים, מבלי שהבהירה ונימקה על בסיס אלו נתונים, מסמכים ורישומים בוצע ניכוי מצב קודם אצל המערער בתחום האורטופדי. אשר על כן משמוחזר עניינו של המערער לוועדה, עליה לשוב, לפרט ולנמק על בסיס אלו נתונים, מסמכים ורישומים התבססה עד שניכתה מצב קודם אצל המערער בתחום האורטופדי, כמצוות פסק הדין הראשון ולא להסתפק בהפניה לדיונים קודמים."

לטענת המערער, בהחלטת הוועדה בכל הנוגע לקביעות בנושא הטנטון ובתחום האורטופדי נפלה טעות. טענותיו העיקריות של המערער הינן כדלהלן:

עניינו של המערער הושב לוועדה על מנת שתנמק את קביעתה בעניין הטנטון. הוועדה לעררים חרגה מסמכותה, בכך שבחרה להיוועץ עם מומחה חדש בתחום א.א.ג. בכך, הפרה הוועדה את הנחיות פסק הדין לפיו התכנסה. הליך של מינוי יועץ חדש אינו אפשרי בשלב זה, שבו על הוועדה למלא אחר הנחיות פסק הדין מפורשות והיא כבולה לקביעותיה הקודמות, גם אם לא נקבעה נכות.

מינוי היועץ החדש נעשה בחוסר סמכות והתנהלות הוועדה מפגינה את הקיבעון שיש לוועדה ביחס לנכותו של המערער.

ככלל, מוסמכת הוועדה להיוועץ עם מומחים, אולם שעה שעניין מושב לוועדה, עליה לפעול אך בהתאם להנחיות המפורשות של פסק הדין.

בתחום האורטופדי, היה על הוועדה לנמק על בסיס אילו מסמכים בחרה לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם של המערער. הוועדה נסמכה על שלושה מסמכים בלבד, האחרון שבהם נכתב 11 שנים טרם התאונה הנדונה. מדובר במגבלות בתחום הנוירולוגי, שתועדו על פני תקופה קצרה, אשר הסתיימה זמן רב לפני התאונה נשוא דיוני הוועדה.

סעיף הנכות שנקבע למערער עוסק בהגבלות תנועה בעמוד השדרה הצווארי אולם המסמכים אינם מעידים על הגבלות תנועה של המערער.

הוועדה מתעלמת ממסמך משנת 1999, שמונה שנים לאחר הרישום האחרון שנוגע לגבו של המערער ו- 11 שנים מאז התאונה הקודמת שעבר, לפיו תנועות עמוד השדרה חופשיות, ולא נמצאו כל ממצאים פתולוגיים בבדיקת המערער.

לאור הפגמים החוזרים שנפלו בהחלטת הוועדה, יש מקום להשיב את העניין לוועדה בהרכב חדש.

המשיב התנגד לעמדת המערער, מן הנימוקים העיקריים הבאים:

הוועדה לא כללה בהרכבה מומחה בתחום א.א.ג ולכן לא יכולה היתה הוועדה למלא אחר הנחיות פסק הדין ללא היוועצות במומחה בתחום הרלוונטי. ההחלטה אם להיוועץ עם מומחה נתונה לשיקול דעת הוועדה.