פוגוסיאן נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' השופט מ. דרורי], אשר לאחר שמיעת ראיות זיכה את המערער מנהיגה בשכרות בשל כך שלא הוכחה הפעלתו הנכונה של מכשיר הינשוף, אך תחת זאת, בלי לעשות שימוש בסעיף 184 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, כמו שצריך לעשות, הרשיעו בעבירה של נהיגה תחת משקאות משכרים בניגוד לתקנה 26 (2) לת"ת.

בית משפט קמא ביסס את ההרשעה על נהיגה תחת השפעה בכך שהמערער הודה כי שתה משקה אלכוהולי, הודייתו לא הייתה קוהרנטית ומסר מספר גרסאות מה שתה וכמה, וכן שנמצא בקבוק וודקה פתוח ברכבו, בו היו אנשים נוספים, ומפיו נדף ריח אלכוהול.

בנסיבות מקרה זה, כאשר מכשיר הינשוף אין בו בסיס להרשעה, כאשר בדיקת המאפיינים שעבר המערער הצביעה כי כל המאפיינים הלא מדעיים המוכרים בבדיקה לא נכשל בהם המערער, קיים לפחות ספק סביר האם המערער היה תחת השפעת משקאות משכרים ואלו ניתן לקבוע זאת על סמך הריח שנדף מפיו ומאמירותיו.

יש לזכור, שאין מדובר בעבירה של נהיגה לאחר שתייה (אולי הגיעה העת שגם תהיה עבירה כזו), אלא בעבירה של נהיגה תחת השפעה ואת אותה השפעה יש להוכיח מעבר לכל ספק סביר, וכך לא קרה במקרה זה.

המערער זכאי.

ניתנה והודעה היום י"ט כסלו תשע"ב, 15/12/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: