פהימה ואח' נ' גואטה ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים.

2. לטענת התובע, נסע בכביש מראשון לציון לרחובות כשלפתע הגיח רכב הנתבע במהירות, ניסה להשתלב בנתיב הנסיעה של התובע. אך מאחר ומסלול ההשתלבות הסתיים, סטה בחוזקה לנתיב נסיעתו של התובע והעיף את רכב התובע לכיוון השוליים לעבר מעקב הבטיחות. הנתבע נסע במהירות כה גבוה שנעצר רק לאחר מספר מטרים ממקום התאונה.

3. הנתבע הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד ובהם טען כי התובע הוא שהחל לסטות לעבר נתיב נסיעתו, חתך את רכבו, פגע במעקה הבטיחות ונהדף על עבר רכב הנתבע.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה נסע בנתיב הימני כשלפתע התובע שנסע בנתיב השמאלי, חתך ימינה לעבר נתיב נסיעתו ופגע ברכב התובע בפגוש השמאלי פינתי עם הפגוש הימני של רכב הנתבע. כתוצאה מהמכה נהדף לעבר מעקב הבטיחות ורכבו נפגע גם בחזיתו כתוצאה מכך.

5. נהג הנתבעת העיד וטען כי נסע בנתיב האמצעי בעוד התובע נוסע משמאלו. לפתע, חתך התובע ימינה לעבר נתיב נסיעתו, חלף על פני רכבו פגע במעקה הבטיחות, עשה סיבוב מעגלי שלם, בא חזיתית לקראת רכב הנתבע ופגע בו.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה נסע בנתיב הימני ולפתע רכב הנתבע שנסע משמאלו, סטה לנתיבו פגע בפינת פגושו והעיף אותו לעבר מעקה הבטיחות ועל כן נגרמו לו נזקים נוספים בחזית הרכב.

שנית, עדות הנתבע לא היתה בלתי קוהרנטית ולא היתה מהימנה. כך למשל שנתבקש הנתבע לספר הכיצד ארעה התאונה, השתנתה גרסתו בכל פעם, לרבות אופן הצגת הרכבים והשתלשלות האירועים.

שלישית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר קרי, פגיעת מעיכה בפינת הפגוש השמאלית מרכב הנתבע ופגיעה בחזית מהדיפתו לעבר מעקה הבטיחות. בעוד גרסת הנתבע לפיה התובע פגע במעקה הבטיחות עשה סיבוב של 180 מעלות ופגע חזיתית ברכב הנתבע, גם מבחינה פיסיקלית אינה הגיונית ואיננה סבירה.

לפיכך, סבורה אני כי היה על הנתבע להבחין ברכב התובע המצוי מימינו, ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לסטות לעבר נתיב נסיעתו ולפגוע בו. משלא עשה כן, הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. התביעה שכנגד נדחית.

הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 20,340 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 11.9.13 , ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישא הנתבע בהוצאות משפט בסך 600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ח אדר תשע"ד, 18 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: