פדלון נ' כחלון

החלטה

ראשית דבר

עניינינו בתביעה כספית בסד דין מקוצר לתשלום שכ"ט בגין טיפול בתביעה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז- 1957. בפני בקשת רשות להגן שהוגשה מטעם המבקש, המעלה טענות הגנה מכוח חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 וכן טענות הגנה מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים.

בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים וב"כ ביום 22.12.2011 נחקר המבקש על תצהירו ונקבעו מועדים להגשת סיכומי הצדדים בכתב, כבקשתם.

ראשית, אסקור את טענות הצדדים:

טענות המשיב כעולה בכתב התביעה, מחד:

המשיב הינו עו"ד העוסק בין השאר בייצוג לקוחות העותרים להכרה כנכי רדיפות הנאצים בהתאם לחוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957, למשיב ידע וניסיון בתחום זה.

במהלך שנת 2002 הגיש המבקש תביעה עצמאית בגפו, להכרתו כנכה רדיפת הנאצים, אך תביעה זו נדחתה. צורף העתק החלטה על דחיית תביעתו.

במהלך חודש אוגוסט 2009 פנה המבקש למשיב בבקשה שייצגו, תוך שהוא מוסר לו העתק ממכתב הדחייה על תביעתו הראשונה, על החלטה זו היה על המבקש להגיש ערר לביהמ"ש במיידית.

עניין הדחייה העמיד את הצדדים תחת סד זמנים צפוף, לאור ידיעת המבקש על דחיית התובענה היה הכרח להגיש ערר מיידית.

לאחר מו"מ שנערך בין הצדדים, בתאריך 20.08.09, הסכימו הצדדים כי שכר הטרחה של המשיב יעמוד על 30%+ מע"מ, מכל סכום התגמולים שיקבל המבקש, ובמקרה בו ידחה הערר, המבקש לא ישלם דבר. ר' העתק שכ"ט וכן העתק מייפוי הכח.

בעקבות סד הזמנים הצפוף, המשיב פעל נמרצות וביום 12.10.09 הגיש המשיב ערר בשם המבקש לביהמ"ש השלום. ר' העתק כתב הערר.

בתאריך 28.03.10 התקיים דיון בעניינו של המבקש ובסופו ניתן פסק דין לטובת המבקש. ר' העתק פרוטוקול הדיון ופסק הדין.

המשיב הצליח להפוך את ההחלטה שלא להכיר במבקש כנרדף פעולות הנאצים, ובעקבות פעולותיו כן הוכר המבקש כנרדף פעולות הנאצים.

מבירור שערך המשיב, עולה כי כתוצאה מהכרתו יקבלו המבקש תגמולים לעבר בסך 155,000 ₪.

אשר על כן ובהתאם להסכם השכ"ט על המבקש לשלם למשיב סך של 53,940 ₪- המהווים 30% + מע"מ מסכום התמלוגים.

סכום זה בתוספת הצמדה וריבית כחוק- 56,967.09 ₪ - סכום התביעה.

אולם, המבקש, למרות פניות המשיב החוזרות ונשנות, החליט שלא לשלם מאומה בגין שכר הטרחה, למרות מאמציו הרבים של המשיב.

המשיב מוסיף וטוען בסיכומיו: המבקש קיבל סכום חד פעמי של 165,000 ₪ (עמ' 2 שאלה- 31-32 לפרוטוקול) וכן גמלה חודשית על סך- 1,800 ₪, ובסך הכל- 230,00 ₪ , בשל פועלו של המשיב.

במסגרת החקירה הנגדית הבהיר המבקש כי קודם לחתימה על ההסכם נועץ הוא בבן דודו (עמ' 2, שאלה 3-4 לפרוטוקול) אשר גם הוא מסרב לשלם למשיב את שכ"ט. המבקש אמר כי לא משלם שכ"ט כיוון ש30% נראה לו מוגזם, טענה זו מעידה על חוסר הגינות וחוסר תום לב וכן כי אין למבקש טענת הגנה אמיתית.