פגם בזימון לשימוע במגזר הפרטי יכול לזכות את העובד בפיצוי

1.         התובע הועסק כמנהל מפעל הנתבעת חברת מטליין בע"מ, חברה לייצור מוצרי נירוסטה, החל ביום 14.3.10 ועד לפיטוריו ביום 25.1.11.

התובע הגיש תביעה לקבלת פיצויי פיטורים, הפרשי הודעה מוקדמת וכן פיצוי בסך של 45,000 ש"ח מאחר ולטענתו פיטוריו נעשו בניגוד לדין.

2.         הנתבעת טוענת כי התובע פוטר מאחר ולא עמד ביעדי החברה, עבד במהלך עבודתו בעבודה נוספת בניגוד להסכם בין הצדדים, וכן בשל תלונות לקוחות. הנתבעת טוענת שכל זכויות התובע שולמו ודין התביעה להידחות.

3.         הצדדים חתמו על הסכם עבודה ביום 2.3.10 בו נקבע בסעיף 4:-

                        "

4 א.      תמורת עבודתו במטליין כמפורט בהסכם זה יקבל העובד משכורת בסך 15,000 ש"ח ברוטו לחודש (להלן:"המשכורת"). תוספות תהיינה לפי הנספח המצ"ב אשר הוא חלק בלתי נפרד מהחוזה.

...

4ה.       מטליין תרשום בספריה עבור כל חודש עבודה סך של 5,000 ש"ח אשר דינם יהיה כדלקמן:

            1. במידה ובתוך התקופה של 18 חודשים מיום תחולת הסכם זה תופסק ההתקשרות בין מטליין בע"מ לבין אריק קרן, ישולם למר קרן הסך הצבור כשכר ברוטו לכל דבר ועניין.

            2. במידה ובתום 18 חודשים מיום תחולת הסכם זה יוחלט על הסכם שותפות יראו בסכום שנצבר כחלק מהשקעתו של מר קרן בחברה."

4.         ביום 22.12.10 זומן התובע לשימוע לפני הפסקת עבודה בו נכתב: -

                        "לצערנו אנו שוקלים להפסיק את עבודתך.

            לאור תוצאות החברה בארבעת החודשים האחרונים ומאחר ובסוף חודש אפריל נקבע שלקראת סוף דצמבר 2010 נבחן את עתידה של החברה בכפוף לתוצאות פעילותיה. הוחלט לבחון את המשך עתידה של החברה ובכלל זה את המשך העסקתך כמנהל המפעל.

הינך מוזמן בזאת לטעון כנגד פיטוריך, אם רצונך בכך, בישיבה שתתקיים ביום 30.12.10 בשעה 10:00 בחדר הישיבות מטליין"

                        לאור הישיבה, יישקל שנית נושא הפסקת עבודתך ותינתן לך החלטה בנושא." 

            ביום 30.12.10 התקיימה ישיבת השימוע. מפרוטוקול ישיבת השימוע שערכה הנתבעת עולה כי הנימוקים שניתנו באותה ישיבה לתובע כסיבות להפסקת עבודתו אינן זהות לנימוקים שכתבה לו הנתבעת בזימון לאותו שימוע.

5.         ביום 9.1.11 הודיע ב"כ הנתבעת לתובע כי לאחר השימוע הוחלט לסיים את עבודתו ומועד הפסקת העבודה נקבע ליום 25.1.11, כלומר עשרה וחצי חודשים מתחילת העסקתו.

6.         אך, כבר לפני שנשלחה הודעה זו,  נתבקש התובע, ביום 6.1.11, לחתום על מסמך בו הוא מאשר כי קיבל את כל המגיע לו בגין תקופת העסקתו. באותו מכתב שהוכן על ידי הנתבעת.

7.         ביום 21.6.11  ב"כ התובע דאז שלח לנתבעת דרישה לתשלום לתובע: פיצויי פיטורים בסך של 15,000 ש"ח, פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין בסך של 45,000 ש"ח והפרשי הודעה מוקדמת בסך של 3,400 ש"ח. ביום 11.7.11 השיב ב"כ הנתבעת לבא כוחו דאז של התובע כי התובע פוטר כדין וקיבל לידיו את כל המגיע לו ללא קשר למסמך שנחתם על ידו והמוזכר במכתב.