פאיז ג'אבר נ' זאהדה ואח'

החלטה

1.ביום 8.3.09 הגיש התובע תביעה כספית ע"ס של שני מיליון ₪ כנגד הנתבעים.

2.בד בבד עם הגשת התביעה עתר התובע למתן פטור מתשלום האגרה. הבקשה נתמכה בתצהירו, אליה צורפו מסמכים התומכים בבקשה.

מהבקשה עולה כי התובע משתכר כ-2,000 ₪ לחודש ואשתו אינה עובדת אלא מקדישה את מירב זמנה לטיפול בילדיהם.

התובע טעו כי מצבו הכלכלי הקשה, אליו נקלע, אשר בעטיו אין ביכולתו לשלם את אגרת בית המשפט נובע עקב מעשי התרמית וההונאה שביצעו כלפיו הנתבעים אשר הותירוהו בחוסר כל. כמו כן פירט תובע את מצבת חובותיו לנושיו השונים ובנוסף צירף התובע מסמכים רפואיים מהם עולה כי הינו חולה לב כרוני.

3.בקשת התובע הועברה כמקובל לתגובת היועץ המשפטי לממשלה. ביום 2.4.09 הודיעה המדינה כי לאור האמור בקשה היא אינה מתנגדת להענקת הפטור לתובע. בהתאם לכך ניתנה ביום 2.4.09 החלטה הפוטרת את התובע מתשלום האגרה.

4.ביום 3.9.09 עתרו הנתבעים לבטל את ההחלטה בדבר הפטור שניתן לתובע. בבקשתם הנתמכת בתצהירו של הנתבע מס' 1. אשר טוען התובע העלים מבית המשפט את העובדה כי הינו עורך דין במקצועו ובתוקף תפקידו אף טיפל בצד המקצועי בכל הקשור לפרויקט הבניה עליו מתבסס כתב התביעה.

עוד נטען כי התובע הינו אדם עתיר נכסים ומצבו הכלכלי איתן. עוד מציין הוא כי בניגוד לנטען בבקשה כי אשת התובע אינה עובדת , הרי שעל פי המידע המצוי בידו אשת התובע הינה מורה לצרפתית ונותנת אף שיעורים פרטיים. לטענתו למשיב חשבונות סודיים בתחומי הגדה אותם הוא מסרב לחשוף. כמו כן לטענתו היות ומשפחתו הינה משפחה אמידה ועתירת נכסים, הרי שאין מניעה כי יפנה לאחד מבני משפחתו לקבלת סיוע לתשלום האגרה.

5.בתגובה לבקשת הנתבע הגיב התובע וטען כי שלושה מילדיו הבוגרים אינו עובדים והם סטודנטים הלומדים בחו"ל ואשר דואגים לכלכלתם ובמצבם אין להם את היכולת לסייע לו.

התובע אינו מכחיש את העובדה כי הינו עורך דין וכי בעבר עסק במקצוע , אולם עקב מצבו הרפואי אין הוא עובד במקצוע זה וזאת החל משנת 2004. כמו כן טוען התובע כי בהיותו עורך דין בתחומי הרשות הפלשתינאית אין הוא מורשה להופיע בבתי המשפט בארץ וכי שם עו"ד המופיע בפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים הינו עו"ד אחר בעל שם זהה לשלו.

באשר לטענת הנתבעים כי אשתו הינה מורה לצרפתית משיב התובע כי אכן כך היה אך המדובר בתקופה שלפני עשר שנים וכיום היא אינה עובדה.

למעט דירה בת 4 חדרים בה הוא מתגורר עם משפחתו הוא מכחיש את טענת הנתבעים כי בבעלותו חנויות. נכון הוא שבעבר הוא ניהל חנות אך זו היתה בשכירות .

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את טענת הנתבעים לביטול הפטור שניתן לתובע.

הנתבעים אמנם העלו בבקשתם שלל עובדות מהן הם מבקשים להסיק כי המדובר בתובע בעל רכוש רב וממון, אך לא טרחו להביא כל ראיה לתמיכה בטענותיהם, ובמיוחד בשים לב לכך כי הנתבע מס' 1 טוען כי הוא מכיר את התובע ומשפחתו שנים רבות. בנסיבות אלה היה מצופה כי האמור בתצהיר התומך בבקשה יתבסס על תשתית ראייתית במקום לטעון טענות בלא תמיכה בראיות.

בנוסף יש לקחת בחשבון כי המדינה, כמי שבדקה את הבקשה, לרבות כתב התביעה, הביעה את הסכמתה למתן הפטור.

7.נוכח האמור לעיל נדחית הבקשה לביטול הפטור.

לנוכח החלטה זו יועבר התיק להמשך טיפולו של כב' השופט בר-עם.

המזכירות תמציא העתר מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י' אב תש"ע, 21 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: