פאיד ואח' נ' ח'וטבא ואח'

החלטה

1.לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן נגד המבקש ביום 2.09.2013 (להלן: "פסק הדין"), בהעדר כתב הגנה. בנוסף, התבקשה אורכה בת 30 ימים להגשת מסמכים הרלוונטיים לעניין.

2.המבקשהינו הבעלים של רכב מ.ר. 53-956-16 (להלן: "הרכב הפוגע"), המשיבה 1 הינה הבעלים של רכב פורד מ.ר. 77-742-51 (להלן: "הרכב הנפגע"), המשיבה 2 היתה הנהגת ברכב הנפגע המשיב 3 היה הנהג ברכב הפוגע.

3.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 26.03.2011, עת נסע הרכב הנפגע בנתיבו בעליה, לפתע הגיח הרכב הפוגע מהנתיב הנגדי, סטה לנתיבו של הרכב הנפגע, פגע בו וכתוצאה נגרמו לרכב הנפגע נזקים. משכך, על המבקש ועל המשיב 3 לפצות את התובעות בסך של 6,546 ₪.

4.ביום 13.02.2013 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, בחמישה ימים, שכן עליו להיוועץ בעו"ד. נעתרתי לבקשה. ביום 24.02.2013, ביקש המבקש ארכה נוספת של 5 ימים להגשת כתב ההגנה, וזאת כיוון שהמשיב 3 ביקש להסדיר את העניין מחוץ לכותלי בית המשפט. בהחלטתי מאותו יום, אפשרתי למבקש ארכה של 10 ימים נוספים להגשת כתב ההגנה.

ביום 2.04.2013, פנה המבקש, באמצעות עו"ד גסן ערטול, בבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, "מטעמי זהירות", שכן הינו עו"ד יחיד במשרדו ובשל נסיבות אישיות נבצר ממנו להכין את כתב ההגנה. בהחלטתי דחיתי את הבקשה, שכן המדובר בדיון בבית משפט לתביעות קטנות, ואין מקום להגשת הבקשה בידי עו"ד, וגם לגופה, נדחתה הבקשה.

ביום 11.04.2013, הגיש המבקש "בקשה אחרונה להארכת מועד להגשת כתב הגנה" עד ליום 15.04.2013, שכן המבקש ניסה ליישב את הסכסוך, אולם לא הצליח. בהחלטתי, מאותו יום, נדחתה הבקשה, שאליה לא צורפה עמדת הצד שכנגד.

5.ביום 1.08.2013, נשלחה לתובעת התראה על מחיקת התביעה מחוסר מעש. ביום 1.09.2013, הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, זאת לאחר שהתביעה הוגשה ביום 27.12.2012, והמבקש לא הגיש כתב הגנה במועד.

6.כאמור לעיל, לאחר שהמבקש לא הגיש כתב הגנה, למרות הארכות המועד שניתנו, ניתן נגד המבקש פסק דין, במסגרתו חוייבו המבקש והמשיב 3, לשלם למשיבות 1 ו-2 סך של 6,546 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום הגשת התביעה 27.12.2012 ועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 65 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

מכאן הבקשה שלפני:

7.לטענת המבקש יש לבטל את פסק הדין שניתן נגדו מטעמי צדק. לטענתו, לא הגיש כתב הגנה, שכן סמך על עו"ד ערטול שייצג אותו, ונודע לו אודות פסק הדין רק עת קיבלו לידיו ביום 2.10.2013. זאת ועוד, אין יריבות בינו לבית המשיבות 1 ו-2 מאחר והוא מכר את הרכב הפוגע לאביו של המשיב 3. משכך, ומאחר ולא יגרם למשיבות 1 ו-2 כל נזק מביטול פסק הדין ללא חיובו בהוצאות, יש להעתר לבקשתו.

8.בהחלטתי מיום 22.10.2013, הורתי למבקש להעביר בקשתו לתגובת הצד שכנגד, תוך 7 ימים מיום שבוצעה מסירה אישית כדין.

ביום 27.10.2013, בוצעה המצאה כדין. המשיבות לא הגישו תגובתן לבקשה.

דיון והכרעה

9.עסקינן בהליך במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות. סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד- 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") קובע, כדלקמן:

"(א)ייצוג בעל דין בבית המשפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו ; "

כלומר, הכלל הוא כי מתדיינים בבית משפט לתביעות קטנות לא יהיו מיוצגים על-ידי עורך-דין ורק במקרים נדירים ובהתקיים טעמים מיוחדים, יסטה בית המשפט מכלל זה. (ראה לעניין זה - רתק (ב"ש) 38116-02-12 מדינת ישראל נ' ניר סדון ).

זאת ועוד, המבקש לא פנה בבקשה להיות מיוצג וממילא לא הציג כל טעם מיוחד להיות מיוצג "ככלל, טעות או רשלנות של עורך דין או בעל דין לא הוכרו כסיבה להארכת מועד..." (ע"א 8547/96 אברהם אלימלך נ' מנהל מרשם המקרקעין, דינים עליון 1998 (9) 70; י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ע' 889).

משכך, אין בטענתו של המבקש כי סמך על עו"ד ערטול, כנימוק למחדלו בעניין הגשת כתב ההגנה.

10.בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, יש להבחין בין החלטה שנפל בה פגם ובמקרה כזה יש לבטלה מכוח חובת הצדק, לבין החלטה שניתנה כהלכה וביטולה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי – הלכה ומעשה, כרך ב' (מהדורה 15, 2007) 1213).