פאטאל נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התובע יליד 19.2.59, נגר במקצועו.

2.ביום 11.5.10 הרים התובע פלטת עץ כבדה וחש כאב בכתף שמאל. התובע המשיך לעבוד כרגיל עד ליום 30.5.10, עת פנה לטיפול רפואי.

3.הצדדים הסכימו למינוי מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע והפגיעה שנגרמה לתובע בכתף.

4.ביום 27.2.12 מונה פרופ' צינמן לשמש כמומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע ומצב כתפו של התובע.

5.המומחה קבע בחוות דעתו כי באולטרה סאונד מיום 8.6.10 אובחן קרע חלקי קטן של גיד הסופרה ספינטוס.

המומחה קובע, כי הרמת משקל כבד אינה אחת הסיבות שיביאו לקרע של הסופרה ספינטוס (הסיבות יכולות להיות אנטומית, וסקולרית או טראומה – לא הרמת משקל).

המומחה לא מצא תלונות על הכתף עובר לתאונה וקבע על כן כי "לא ניתן לשלול על הסף שהמאמץ הביא להחמרה של מצב קודם גם באם הוא היה סמוי ועדיין ללא ביטוי קליני".

עם זאת, קובע המומחה, כי לאירוע השפעה פחותה מהשפעת מצבו הבריאותי של התובע היות שקיים נזק לגיד עובר לקרע באם ארע בעקבות התאונה הנדונה.

המומחה מצא לקשור את תעודות אי הכושר לתאונה הנדונה כפי שנעשה ע"י הרופאים המטפלים.

טענות התובע:

6.לטענת התובע, על יסוד האמור בחוות הדעת כי לא ניתן לשלול שהמאמץ הביא להחמרת מצב קודם, יש להכיר בפציעה כתוצאה של תאונת עבודה.

7.לטענת הנתבע, מחוות הדעת עולה כי לא התאונה היא שגרמה לנזק, וגם אם קיים קשר סיבתי כלשהו, הרי שהמומחה קובע שלאירוע הייתה השפעה פחותה מהשפעת מצבו הבריאותי של התובע.

מוסיף וטוען הנתבע, כי גם האפשרות שהעלה המומחה בדבר החמרת מצב קודם (החמרה שפחותה מהשפעת מצבו הבריאותי של התובע) אינה חד משמעית אלא בגדר אפשרות, "ייתכן", ואין די בה לקביעת קשר סיבתי.

הכרעה:

8.מקריאת מכלול חוות דעתו של המומחה עולה, כי המומחה אינו סבור כי קיים קשר סיבתי של ממש בין התאונה והקרע.

המומחה מציין כי הרמת משקל אינה מביאה לקרע ואינה אחד מהגורמים האפשריים להיווצרותו.

בשל העדר תלונות קודמות מעלה המומחה אפשרות של החמרת מצב, לא בגדר הוודאי, אולם קובע, מאידך, כי גם אם השפיעה התאונה על מצבו הרי שהשפעה זו הייתה פחותה מהשפעת מצבו הבריאותי של התובע – קיום נזק לגיד עובר לקרע.

9.אין די "באפשרות" לקביעת קשר סיבתי פוזיטיבי, מה גם שהמומחה קובע כי אפילו הייתה לתאונה השפעה על מצבו (בגדר "ייתכן") ועל אף שהרמת משקל אינה מגורמי סיכון לקרע, הרי שממילא לאירוע הייתה השפעה פחותה לעומת מצבו הבריאותי של התובע.

10.לנוכח האמור, ומשלא מצאתי עילה לסטות מחוות דעת המומחה, התביעה להכיר בקרע כנובע מהפגיעה בעבודה – נדחית.