פ.נעאמנה לשיווק ומסחר בע"מ, ח.פ 512652306 נ' אבו ריא ואח'

פסק דין

1.התובעת הינה חברה המספקת בטון. לשיטתה במהלך שנת 2005 סיפקה בטון לשני הנתבעים, אחים. הנתבעים לא שילמו תמורת הבטון אשר סופק. על פי שתי חשבוניות שצרפה התובעת מדובר בסך של 13,205 כולל מע"מ מיום 31.5.05 וסך של 14,937 ₪ כולל מע"מ מיום 1.6.05.

2.הנתבע 2 לא התגונן כנגד התביעה.

3.הנתבע 1, מר פואד פארג' אבו ריא טוען כי כלל לא התקשר עם התובעת בכל עסקה לאספקת בטון, לא קיבל ממנה כל בטון ועל כן לא חייב לה דבר.

4.מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של מנהלה, מר רביע נעאמנה, של הסדרן מר בדארנה סאלח ושל מפעיל משאבת הבטון מר מואפק מעאמנה, אשר כולם נחקרו בחקירה נגדית בישיבת ההוכחות. מטעם הנתבע 1, מר פארג' הוגש תצהירו שלו והוא נחקר אודותיו חקירה נגדית. הצדדים סכמו טענותיהם בעל פה.

5.התביעה נסמכת על מסמך שכותרתו "הצעה הסכם" מיום 17.5.05, נספח א' לתצהירו של מר נעאמנה רביע. על פי מסמך זה מי שהתקשר עם התובעת בהסכם לרכישת הבטון הינו מר "אבו ריא חמד פרג'". על שני הצדדים מוסכם כי שם זה אינו מתייחס לנתבע 1, אלא לנתבע 2, אחיו, אשר על פי דברי הנתבע 1 שמו טאהא אולם מכונה חמד (פרוטוקול עמ' 15 ש' 15 ).

אולם בתחתית העמוד מופיע שם נציג המזמין "פואד אבו ריא", זהו שמו של הנתבע 1. כמו כן מתחת לאותו שם רושם בשורה מתאימה מספר תעודת הזהות של הנתבע 1, מספר הזהה למספר תעודת הזהות המופיע בתצהירו. לצד חתימת נציג המזמין קיימת גם מסגרת לחתימת ערב. גם שם מופיע שמו של הנתבע 1 ומספר תעודת הזהות שלו וחתימה. הנתבע 1 מכחיש כי זו חתימתו (עמ' 16 לפרוטוקול ש' 13-16).

6.מנהל התובעת מר רביע נעאמנה מבהיר מדוע ההסכם על שמו של הנתבע 2 והנתבע 1 מופיע כנציג המזמין וכערב.

"פאיז (נתבע 2- ש.פ.כ.) אני יודע שהוא הקבלן שביצע את העבודה . אני יודע את שם משפחתו. חמד זה השם שנתן לי מי שערך את ההסכם שאמר לי אני רוצה שהבטון יהי על שמו כי הוא אח שלי, הוא קבלן. אני מורה בבית ספר ואני לא רוצה שהבטון יהיה על שמי. אמרתי לו שהוא חייב לחתום לי כנציג וכערב כי אני לא מכיר את חמד." (פרוטוקול עמ' 10 ש' 8-11).

לעומת זאת טוען ב"כ הנתבע1 כי אין כל הגיון בהסבר זה שכן כיצד הוא מתייחס לאותו אדם הן כמזמין והן כערב?

איני מוצאת חוסר הגיון בהסבריו של מנהל התובעת. ניגש אליו לקוח ואומר כי הוא פועל בשמו של אחר. התובעת איננה יודעת האם הוא אכן נציגו אם לאו. על מנת לא להשיב פניו ריקם הוא מוכן להוציא את ההתקשרות על שמו של אותו אדם אשר ניטען כי הלקוח פועל בשמו, אך זאת בכפוף לכך כי הלקוח, הטוען כי הוא נציגו יקבל על עצמו את האחריות למלוא ההתחייבות. אין התובעת יודעת באותו מעמד האם מודבר בשליחות אמיתית או מדומה.

7.הנתבע מס.1 מתכחש לחתימתו על גבי ההסכם. מנהל התובעת העיד כי הנתבע חתם בפניו על ההסכם. לא הוגשה כל חוות דעת לצורך בחינת אמיתות החתימה. על סמך הראיות המונחות לפני הנני מוצאת לנכון לקבוע כי מאזן ההסתברויות נוטה לטובת הקביעה כי הנתבע אכן חתם על ההסכם. להלן עיקר נימוקי.

א.ראשית אזכיר כי כאמור קיים הגיון בכך כי ההסכם הינו על שם הנתבע 2 והנתבע 1 חתום כערב ומצוין שמו גם כנציג המזמין. אילו רצתה התובעת להשית על הנתבע 1 חיוב לא לו, יכלה גם את שם המזמין לרשום כשמו של הנתבע 1.

ב.אין כל הסבר כיצד הגיע מספר תעודת הזהות של הנתבע 1 לידי התובעת, אם הוא לא נכח בעצמו ומסר זאת.

ג.עדי התובעת מעידים על הזדמנויות שונות בהן נכח הנתבע 1, או יצר עמן קשר ביחס להזמנת הבטון.

מנהל התובעת מר נעאמנה מעיד כי פואד (הנתבע 1) הוא זה שהיה אצלו (פרוטוקול עמ' 10 ש' 15). לאחר מכן הוא גם מזהה אותו באולם בית המשפט (עמ' 10 לפרוטוקול ש' 27). הסדרן מר בדארנה סאלח מעיד כי הוא מכיר את פואד ועל כן יודע מתי הוא התקשר אליו (פרוטוקול עמ' 12 ש' 29-30) הוא גם יכל להצביע עליו ומכיר את שמות אחיו (פרוטוקול עמ' 13 ש' 19-22). מפעיל משאבת הבטון מר מואפק נעאמנה העיד כי מי שחתם לו על תעודות המשלוח זה מר פואד (הנתבע 1) וכי הוא מזהה אותו באולם בית המשפט (פרוטוקול עמ' 14 ש' 4-8).

ד.הנתבע 1 בתצהירו טען כי כלל לא חתם ולא התקשר עם התובעת בהסכם לאספקת בטון. כאשר נשאל בחקירתו הנגדית האם הוא מכיר את מנהל התובעת מר רביע נעאמנה הוא השיב-

"ש.אתה מכיר את אדון רביע נעאמנה?

ת.הייתי במשרד אצלהם פעם אחת. הסעתי את אח שלי כי אל היה לו אוטו, במקרה. פעם אחת.

ש.מה עשית שם כשנכנסת?