פ. נ' אייל פייפר (ואח')

שתי תביעות שהדיון בהם אוחד. ת"א 58517-06-13 היא תביעה בסך 100,000 ₪ שהגיש עורך דין לתשלום שכר טרחתו. תא"מ 55415-06-15 היא תביעת רשלנות מקצועית בסך 30,462 ₪ נגד אותו עורך הדין. 

העובדות

1. התובע בת"א 58517-06-13 (להלן – "התובע") הוא עורך-דין במקצועו. הנתבעת בת"א 58517-06-13 (להלן – "הנתבעת") התקשרה עם התובע ביום 29.1.2012 בהסכם למתן שירותים משפטיים במגוון נושאים הקשורים כולם לאירוע הטרדה מינית שעברה הנתבעת לטענתה במקום עבודתה – משרד החינוך (להלן – "ההסכם").

    

2. בהסכם נקבעו טיב השירותים המשפטיים ושכר הטרחה המגיע בגינם.

    

   כיוון שהצדדים חלוקים ביניהם בנוגע לפרשנות ההסכם ראיתי לנכון להביא את הוראותיו הרלוונטיות במלואן (השגיאות בעברית במקור – מ' ק'):

    

   1. מהות העניין ו/או הייצוג: טיפול בהגשת נכות בגין הטרדה מינית למוסד לביטוח לאומי, טיפול מול הגורמים האחראים לקבלת נכות באמצעות ביטוחים ממקום העבודה, טיפול והוצאת הלקוחה לפרישה מוקדמת, טיפול בגביית כספים בגין חופשת מחלה המגיעה ללקוחה ממקום עבודתה, טיפול בקביעת נכות צמיתה ו/או זמנית עבור הגב' מ.ג. (קרי: "הלקוחה") עבור שתי תקופות:

   1.1 תקופת עבר – התקופה שבגינה נדחתה דרישתה של הגב' מ.ג. לקבלת ימי מחלה בגין בעיותיה הרפואיות וכן בגין תקופות שיוכרו בטרם המועד בו הוגשה תביעה.

   1.2 תקופת העתיד – מיום ההכרה ועד תום התקופה שתאושר ללקוחה.

    

   2. שכר הטרחה המוסכם הינו כדלקמן:

   2.1 סך של 5,000 ₪ ישולם כדמי פתיחת תיק.

   2.2 סך של 15% מהסכומים אשר יתקבלו ו/או ישולמו ללקוחה ומתייחס הן בגין תקופת העבר והן לגבי תקופת העתיד בהתאם לסעיף 1 לעיל.