פ"ל 7919-03-15

בפניי בקשת הנאשם לחזור בו מהודיה .

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה שתוקפו פקע ביום 10/8/10 וללא פוליסת ביטוח. עבירות שבוצעו ביום 26/3/15 .

אקדים ואומר כי הנאשם היה מיוצג לאורך כל ההליכים ע"י עו"ד שאדי גאנם.

בדיון שהתקיים ביום 29/3/15 בוצעה לנאשם הקראה בנוכחותו ובנוכחות בא כוחו והתביעה הודיעה כי עמדתה העונשית למאסר.

בדיון שהתקיים ביום 1/4/15 הורשע הנאשם על פי הודאתו ועל פי בקשת ב"כ הנאשם נדחה לטיעונים לעונש: "לצורך מיצוי הידברות עם המאשימה . יש לי פגישה עם המאשימה"

בדיון שהתקיים ביום 10/6/15 טען ב"כ הנאשם כי ביום שחרורו של הנאשם הגיעו הצדדים להסדר לפיו יוארך המאסר על תנאי שתלוי ועומד כנגד הנאשם.

בתאריך 15/6/15 הגיש הנאשם בקשה בכתב לחזור מהודיה ובה טען כי כנגד הנאשם הוגש כתב אישום עם בקשה למעצר עד תום ההליכים , הנאשם שוחרר למעצר בית ובאותו יום נתן תשובה לאישום ובמסגרת ההסדר אליו הגיעו הצדדים באולם סוכם לעתור במשותף להארכת התנאי אולם לאחר שהנאשם הודה במסגרת הסדר ונקבע לטיעונים לעונש התביעה הודיעה לפתע כי עמדתה העונשית למאסר.

המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי על פי הפרוטוקול והתרשמות בתיק נכתב כי הנאשם יודה וייפגש עם ראש הלשכה.

סעיף 153א לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו ברשות בית המשפט ומנימוקים מיוחדים שיירשמו:

"הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו." 

חזרה מהודיה תתאפשר רק בנסיבות חריגות .

בע"פ" 1958/98 פלוני נ' מ. י" נקבע :

"היתר כאמור יינתן בנסיבות חריגות, בהתקיים פסול בהודיה עקב פגם ברצונו החופשי ובהבנתו של הנאשם את משמעות הודייתו או אם ההודיה הושגה שלא כדין באופן המצדיק פסילתה".