פ"ל 6180-08-14 מדינת ישראל נ' אבו ואדי(עציר)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של נהיגת רכב בעודו בלתי מורשה לנהיגה ובעודו פסול מלנהוג, זאת לאחר שנגזרו עליו בבית משפט זה 30 חודשי פסילה בפועל בגין עבירה זהה.

אין מחלוקת כי הנאשם בלתי מורשה לנהיגה גם בזמן גזירת דינו.

בהתאם לפסיקה מתחם הענישה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה מתחיל ברכיב של מאסר מותנה ומגיע עד לשנת מאסר בפועל. (ראה עפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל).

ב"כ המדינה בטיעוניה הפנתה לעובדה כי כנגד הנאשם תלוי מאסר מותנה בר הפעלה של 6 חודשים וביקשה להפעילו.

ב"כ הנאשם הפנה לעובדה כי אף שהנאשם בן 24, סובל הוא מנכות קשה בשיעור 60% כתוצאה משני ניתוחי לב פתוח שעבר.

עוד ציין כי הנהיגה בפרשה זו הייתה בשטח עפר וכי הנאשם עוכב מיד כאשר עלה על כביש.

אין מחלוקת כי הנאשם שוהה כבר 43 יום בתנאי מעצר מלא מאחורי סורג ובריח ללא כל חלופה.

דיון והכרעת דין -

ענישת הנאשם בפרשה זו נתקלת בקושי הנובע מהעובדה כי המדובר באירוע שני של נהיגה בזמן פסילה לגביו תלוי כנגד הנאשם תנאי בר הפעלה.

ההחלטה האם להפעיל או להאריך תנאי תלויה רבות בנסיבות האירוע ובמכלול שיקולים שבסיסם הערכת פוטנציאל החזרה של הנאשם על מעשיו בעתיד.

הנאשם בפרשה זו אכן הפר את צו בית המשפט ונהג שוב ברכב בעודו פסול כאשר תלוי כנגדו מאסר מותנה.