פ"ל 5951-05-14 מדינת ישראל נ' עלי

האישום

1. הנאשם שבפני הורשע על סמך הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא רשיון נהיגה בתוקף. רישיונו פקע בשנת 1984. המקור לפסילה הוא גזר דין בתיק 8752/09 מיום 31.12.09 הנוגע לנהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף.

    

   עברו התעבורתי והפלילי

2. לנאשם עבר תעבורתי של חמש הרשעות קודמות אחת דומה משנת 2009 כאמור. ארבע העבירות האחרות הן עבירות כנוסע ולא כנהג. (טענת המאשימה לפיה בעברו הרחוק נהג בזמן פסילה נמצאה לא נכונה).

   טענות הצדדים

3. המאשימה בקשה לראות בנאשם כמי שנהג ללא רשיון נהיגה מעולם היות ותוקף רשיונו פקע לפני 30 שנה ועל כן ביקשה המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל, פסילה, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס וזאת לאור אופיה החמור של העבירה.

4. ב"כ הנאשם מבקש להתחשב בכך שמרבית עברו התעבורתי של הנאשם הינו כנוסע. וכי העבירה האחרונה שלו היתה לפני 5 שנים ב- 2009. לא מדובר בעבריין תעבורתי. בנוסף ביקש להקל בעונש בשל הנסיבות החריגות בהן הסיע הנאשם את ביתו, חולת לוקמיה לבית חולים בדחיפות היות וסבלה ממצב חירום רפואי (הוצגו מסמכים רפואיים שמאשרים את המחלה). ב"כ הנאשם הסביר כי מדובר היה ברכב שכור ע"ש אשתו. לאחר המקרה הצהיר הנאשם כי מצא פתרון לעתיד לבוא - שכנו יוכל להסיע אותו ואת בתו לבית החולים. לטענת הסנגור מדובר באדם נורמטיבי וחשוב בקהילה שלו – ראש וועדת הסולחה בשועפט. הסנגור מבקש כי נוכח נסיבות המקרה אסתפק במאסר על תנאי מרתיע, קנס והתחייבות כספית.

    

   חומרת העבירה ומתחם הענישה

5. על חומרתה של עבירת נהיגה בפסילה ניתן ללמוד מרע"פ 5402/08 אבי סופיר נ' מ"י (24.06.08) שם נאמרו הדברים הבאים:

   "כבר נפסק בעבר בדבר חומרתה היתרה של עבירת הנהיגה בזמן פסילה והצורך בענישה מחמירה בגינה, לאור העובדה כי טמון בה סיכון בטיחותי לציבור הנהגים והולכי הרגל ואף משקפת היא יחס של ביזוי החוק וצווי בית המשפט".

   בע"פ (ים) 8392/04 עליאן נ' מ"י נאמר כי: