פ"ל 5320-10-16 מדינת ישראל נ' פרוך(עציר)

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, כמו כן נהג נגד כיוון הנסיעה המותר בקטנוע שלגביו ניתנה הודאת אי שימוש, הנאשם נהג מבלי שיהיה כיסוי ביטוחי לנהיגתו.

למעשה, נמצא הנאשם נוהג בפעם השניה מבלי להיות רשוי לנהיגה כלל.

מתחם עונשי נע בין מאסר לתקופה שהינה ברת המרה בעבודות שירות, לבין 9 חודשי מאסר בפועל,.

כנגד הנאשם הוגשה בקשה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים ולמעשה, כשל בהצגת מפקחים כלשהם כך שנמצא במעצר למן 15.10.16.

הנאשם נטל אחריות על טעותו והודה באשמה.

עפ"י הנטען, נהג באופנוע מרחק קצר בלבד וזאת לאחר ששוטר שהגיע למקום, העיר לו כי האופנוע יוצר הפרעה לתנועה.

נסיבותיו האישיות משפחתיות קשות באשר אמו ובני משפחתו הגיעו לראשונה לביהמ"ש רק לאחר שכבר היה נתון במעצר תקופה העולה על חודש ימים.

בדין מפנה הסנגור לכך שהנאשם שהינו כבן ,19 שייך לקטגוריה המכונה "בגירים צעירים" אשר יש להענישם אך במקביל, יש ליתן הדעת לאפשרות שיקומם.

לאחר ששקלתי מכלול טיעוני הצדדים ונתתי דעתי על דברי הנאשם ודברי אמו הריני גוזרת העונשים הבאים:

1. הריני גוזרת על הנאשם 53 ימי מאסר בפועל ומניינם מיום מעצרו, דהיינו מיום 15.10.16.

2. הריני גוזרת על הנאשם, 7 חודשי מאסר וזאת על תנאי שבמשך 3 שנים לא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה, או עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בר תוקף.

3. הריני מורה כי עונש פסילה של 6 חודשים אשר נגזרו על הנאשם בביהמ"ש בירושלים בתיק 3845-05-16, ביום 18.9.16, יופעל במצטבר לכל עונש פסילה אחר.

4. הריני פוסלת הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 10 חודשים, פסילה זו תצטבר לכל פסילה אחרת.