פ"ל 508-10 מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' פרץ

השאלה הדרושה הכרעה

האם מניין הפסילה שהוטלה בגזר דין בעוד שהרישיון מופקד בתיק אחר, יחל אוטומטית ללא צורך בביצוע הפקדה. זו השאלה העומדת להכרעה בענייננו.

מבוא

1. ביום 26.11.09, הושת על המבקש בבית המשפט לתעבורה בירושלים פסילה מלהחזיק ו/או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים. הרישיון הופקד במזכירות בית המשפט ביום 01.02.10 (פ"ל 816/09) (להלן: "הפסילה הראשונה").

2. מספר חודשים לאחר הפקדת הרישיון, בעוד המבקש פסול לנהיגה ורישיונו עדיין מופקד, הוא נידון שוב ביום 30.12.10 לפסילה נוספת למשך 6 חודשים בגין תיק זה שבפניי. מאחר ובאותו גזר דין נידון המבקש גם לעונש מאסר בפועל, בית המשפט קבע כי "הנאשם יפקיד אישור על העדר רישיון תוך 30 ימים מיום שיחרורו משב"ס". המבקש לא הפקיד כל אישור ולכן מניין הפסילה בתיק זה טרם החל )להלן: "הפסילה השנייה").

3. לטענת המבקש, במועד גזר הדין אשר במסגרתו הושתה הפסילה השנייה לא היה בידו רישיון נהיגה להפקדה שכן רישיונו היה כבר מופקד במזכירות אותו בית משפט ומשכך, יש למנות לטענתו את תקופת הפסילה השנייה מיום תום תקופת הפסילה הראשונה.

4. לאמור, המבקש עותר לחשב את תקופת הפסילה, באופן שייקבע כי הוא השלים ריצוי שתי תקופות הפסילה שהושתו עליו בשני התיקים השונים.

5. עוד טוען המבקש כי הוא נמנע מנהיגה במשך כל אותה תקופה וכי עתה משעלה צורך בהבראת הרישיון, הוא מבקש לסלק את כלל הפסילות התלויות ועומדות נגדו, בין אם על ידי הפקדת הרישיון ובין אם על ידי חישוב תקופת הפסילה, ולצורך כך הוא מבקש לחשב את תקופת הפסילה בתיק זה מיום גזר הדין.

   דיון והכרעה

6. טרם דיון לגופו של עניין אציין כי כבר נפסק שהסמכות לחישוב תקופת הפסילה על פי גזר דין, נתונה למשרד הרישוי (ע"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.04.14).

   יכולתי לסיים החלטתי זו תוך דחיית הבקשה והפניית המבקש למשרד הרישוי.