פ"ל 4070-08-15 מדינת ישראל נ' וזאנה

האשמה ומהלך הדיון:

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א– 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

2. על פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 26.06.15 בשעה 04:52, נהג הנאשם ברכב ונסע ברחוב מנשה בן ישראל בירושלים. באותן הנסיבות נהג הנאשם כשהוא שיכור ובבדיקה שנערכה לו נמצא בדמו אלכוהול בריכוז של 98 מיליגרם לכל 100 מיליליטר דם.

3. הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום. לטענתו, הוא לא נהג ברכב בהיותו שיכור. הנאשם ביקש לקבוע את התיק לשמיעת הראיות והודיע כי ימסור הודעה בכתב אם ברצונו לחקור את עורכי התע"צ מהמעבדה לטוקסיקולוגיה והאח מבית החולים שנטל מהנאשם את דגימת הדם.

4. משכך קבעתי את התיק לפניי לשמיעת הראיות. אציין כי הנאשם לא ביקש לחקור את עורכי התע"צ מהמעבדה לטוקסיקולוגיה והאח מבית החולים והראיות בעניינם הוגשו בהסכמה.

   הראיות

5. מטעם המאשימה העידו רס"ב עוזי אברהם השוטר אשר העביר את דגימת הדם שהייתה מאוחסנת בארון המוצגים בימ"ר למעבדה לטוקסיקולוגיה (ת2 ו- ת/3); מר יוסי וינשטוק המתנדב אשר עמד סטטי לצורך אכיפת עבירות נהיגה בשכרות ועצר את רכבו של הנאשם באופן אקראי, ביצע לו בדיקת נשיפון וערך דוח זכ"ד (ת/4); מר יהושוע דושינסקי המתנדב אליו הועבר הנאשם לאחר בדיקת הנשיפון ואשר ערך בדיקת המאפיינים (ת/9); רס"ל רחמים סימן טוב אשר הסיע את הנאשם לבית החולים, הסביר לו את מהות הסירוב ואף קיבל הסכמתו. שוטר זה מסר לאח מבית החולים מבחנה שקיבל מבוחן והכניס את המבחנה לאחר נטילת הדם לתוך שקית המוצגים והניח אותה בארון המוצגים.

   גדר המחלוקת