פ"ל 3223-08-14 מדינת ישראל נ' סנדוקה

הנאשם שלפני הודה והורשע בעבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה – עבירה לפי סעיף 10 א לפקודת התעבורה, נהיגה ברכב ללא ביטוח – עבירה לפי סעיף 2 א לפקודת בטוח רכב מנועי ואי ציות להוראות שוטר במדים או שוטר שהזדהה על – ידי תעודת מינוי – עבירה לפי סעיף 23 א (1) לקנות התעבורה .

לנאשם הרשעה אחת קודמת משנת 2003 בעבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה וכן שתי הרשעות פליליות.

עמדת המאשימה כי יש להשית על הנאשם מאסר בפועל שלא יפחת מ – 7 חודשים, מאסר על תנאי של שבעה חודשים לשלוש שנים, פסילה ארוכה ומרתיעה שלא תפחת משנה, פסילה על תנאי וקנס.

המאשימה ביקשה להתחשב בכך שמדובר בהרשעה שנייה בעבירה מסוג זה וכן בעובדה כי העבירה בוצעה בשעות אחר הצהריים בכביש ראשי ולא בשעות לילה מאוחרות כשאין תנועה בכביש.

כמו כן, טענה המאשימה כי יש להחמיר עם הנאשם שכן מדובר בשילוב של שתי עבירות חמורות.

מאידך ב"כ הנאשם טען כי מדובר בעמדה עונשית מוגזמת במיוחד לנוכח העובדה שהנאשם הסיר את המחסל והסדיר רשיונו. לטענתו , הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה וחסך זמן שיפוטי יקר.

לטענתו מתחם הענישה ההולם בשילוב העבירות בהן הודה הנאשם נע בין מאסר מותנה עד למאסר של מס' ימים .

ב"כ הנאשם טען כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם נשוי ואב לבת שאשתו בהריון מתקדם. לדבריו הטלת מאסר הנאשם ולו בעבודות שירות עלול לגרום נזק משמעותי לנאשם ולמשפחתו.

ב"כ הנאשם הגיש פסיקה משלימה בכתב לעניין מתחם הענישה בעבירת אי ציות ממנו עולה כי הוא נע בין קנס למאסר על תנאי.