פ"ל 2780-03-15 מדינת ישראל נ' אדרי

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה במצב שכרות ונהיגה בקלות ראש.

תיקו של הנאשם נקבע, לאחר כפירה באישום, להליך של הוכחות.

לאחר שהתביעה סיימה את פרשת התביעה, ביקש ב"כ הנאשם לזכות את הנאשם בשל היעדר הוכחה לכאורה זאת בהישען על סעיף 158 בחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982.

במסגרת טענת "אין להשיב לאשמה" אותה העלה ב"כ המבקש, נטענו שתי טענות אשר בגינן לשיטתו יש לזכות הנאשם:

1.דרישת השוטרים למתן דגימת שתן לבדיקת נוכחות סם באה ללא הוכחת חשד סביר מקדים היוצר את הסמכות לביצוע החיפוש המבוקש.

2.גם אם דגימת השתן ניטלה כדין מהחשוד, הטיפול הדגימה אינו מאפשר וודאות כי המדובר בתוצאות בדיקה השייכות בהכרח לחשוד (לנאשם).

ב"כ הנאשם טען כי מחומר הראיות והעדויות עולה כי השוטרים בשטח אינם אלה שנוצר בליבם ה"חשד הסביר" אלא מדובר ב"חשד" שהועבר אליהם מאדם אחר. על המאשימה היה להציג את המידע אשר הוביל לחשד או יצר את החשד או לחליפין להעיד את קצין המודיעין ו/או מי שקיבל את המידע שלכאורה עורר את החשד (בעניין זה הפנה לעפ"ת 29882-01-15 טל יהושוע גבאי נ' מ"י ולעפ"ת 36440-11-15 שלומוב נ' מ"י , החלטות מנחות המבססות את טיעון ההגנה) .

באשר לטענה השנייה – ציין ב"כ הנאשם כי הדגימה הייתה צריכה להגיע למעבדה כפי שניטלה מגוף החשוד ומבלי שהוחדרו לה חומרים נוספים בדמות 5 סטיקים המכילים חומרים כימיים. בנוסף, ע.ת/4 העידה כי בתוך המעבדה ישנם עובדי מעבדה נוספים אשר מבצעים פעולות בדגימה והם אינם חלק ממערך עדי התביעה, דבר אשר קוטע את "שרשרת השתן" (בעניין זה הפנה לעפ"ת 439139-12-15 ישראל בן משה נגד מ"י ).

ב"כ הנאשם הדגיש כי מעדותה של עדת תביעה 4 ניתן להבין כי אין הכרח שהחומרים שנמצאו נובעים משימוש בסמים בהכרח.

יתרה מכך, הכוסית, טרם העברתה למעבדה, הוכנסה לארון במשרדי המשטרה, שבו היו דגימות נוספת ואליו קיימת גישה לכל שוטרי התנועה במקום כפי שהעיד ע.ת/3.

הכוסית לא הוצגה כראייה ודי בחוסר ראייתי זה כדי לייצר מצב בו לא ניתן לדעת האם הדגימה שנבדקה היא אכן הדגימה נשוא התוצאות.

לסיום הפנה ב"כ הנאשם לת/11 וטען כי ע.ת/4 ערכה רק את החלק התחתון של מסמך שרשרת השתן, עד אחר לא קשר עצמו לחלק העליון של המסמך ולכן יש פגימה בשרשרת השתן.