מדינת ישראל נ' אוהנסיאן

הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טעון בין הצדדים, בכתב האישום ממנו עולה שביום 25.8.17, בשעה 03:44 לערך, נהג הנאשם ברכב בכביש מספר 20, בהיותו שיכור, לאחר שבגופו נמדדו 579 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף, בבדיקת "ינשוף".

המשיב נעצר, בגין אירוע זה, שוחרר למעצר בית מלא על ידי קצין משטרה ושהה בתנאי מעצר כאמור, עד ליום 13.9.17, שאז נקבע כי ישהה במעצר בית לילי בלבד.

בהסכמת הצדדים, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן.

ביום 10.7.18, טענו הצדדים לעונש, על פי המתווה המסוכם ביניהם, כמפורט בפרוטוקול.

בתמצית, עתרה ב"כ המאשימה, לעונש של 6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצה בעבודות שירות וזאת בשים לב לכך שמדובר בעבירה שלישית מסוגה, במהלך 10 השנים האחרונות. הסדר הטעון נומק בכשלים מהותיים שנמצאו בחומר הראיות ומטעם זה, כעולה מדברי ב"כ המאשימה, נמנעה המאשימה מלעתור להפעלת סעיף 40א(א)(1) לפקודת התעבורה, שעניינו, פסילה בשל הרשעות חוזרות החל בעניינו של הנאשם, נוכח הרשעותיו בעבירות על סעיף 62(3) לפקודת התעבורה במועדים 2.9.09 ו-22.1.14 .

בתמצית, ביקש ב"כ הנאשם כי בית המשפט ייתן דגש לתסקיר החיובי שניתן בעניינו של הנאשם ויאמץ המלצת שירות המבחן, לשילוב הנאשם בקבוצה טיפולית, ביצוע של"צ והטלת צו מבחן.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הנו אדם נורמטיבי והגיש מסמכים שונים ממקום עבודתו.

הנאשם עצמו הביע חרטה וצער בפני בית המשפט ולקח אחריות על התנהגותו.

המלצת שירות המבחן הייתה צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות, שילוב בקבוצה טיפולית וצו מבחן וזאת לאחר שקצינת המבחן סקרה בהרחבה את נסיבות חייו של הנאשם והתרשמה כי את הסיכון להישנות העבירה, ניתן להפחית על ידי תכנית השיקום המוצעת.

דיון והכרעה

הנאשם נותן את הדין על עבירה חמורה של נהיגה בשכרות ולא בפעם הראשונה.

מתחם הענישה ההולם ייקבע על-פי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין ולפיו יש מקום ליתן משקל לערך או הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם, למדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40ט.

ברע"פ 3638/12 ווקנין נ' מ"י, קבע כבוד הש' רובינשטיין:

" נזכור כי הנהיגה בשכרות היא מן הרעות החולות שבכביש, שסכנתן בצדן ועלולות לגרום לאסונות, בחינת "מכונת מוות נעה". ההחמרה היא גישת המחוקק, וסטייה ממנה היא חריג, והמחמיר אינו מפסיד".

ברע"פ 2829/13 מור מוריאל נ' מ"י, אמר כבוד הש' שהם:

"לגופו של עניין, מן הראוי לחזור על דברים שנאמרו על-ידי לא אחת, כי נהיגה בשכרות הינה אחת מן הסיבות המרכזיות לגרימתן של תאונות דרכים, דבר המסכן את שלום הציבור ופוגע בביטחונו. אשר על כן, מדיניות הענישה בעבירות אלה, מחייבת את בית-המשפט לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים - תהא רמת האלכוהול בדמם, אשר תהא (ראו, לעניין זה, רע"פ861/13 פנאדקה נ' מדינת ישראל (6.2.2013); רע"פ3343/04 נפתז'י נ' מדינת ישראל (16.5.2004)".