נורית אריאל ואח' נ' מדינת ישראל

התובעות הגישו ארבע בקשות: בקשה לסילוק על הסף של כתב ההגנה המתוקן שהגישה המדינה (בקשה מיום 11.1.17); בקשה לחייב את המדינה להציג העתק מקורי של פרוטוקול הועדה הבין-מוסדית (בקשה מיום 12.1.17); בקשה המופנית למדינה בענין גילוי ועיון במסמכים ספציפיים ׁ(בקשה מיום 15.1.17); ובקשה לזימון העדה לאה ליינטר (בקשה מיום 15.1.17). לאחר עיון בבקשות ובתשובת המדינה, אני קובע כך:

הבקשה לסילוק על הסף של כתב ההגנה המתוקן של המדינה

1. דין הבקשה להדחות. מדובר בבקשה, שבמהותה, מבקשת להביא למצב בו לא יתאפשר למדינה להגיש כתב הגנה מתוקן. בכך, מנסה הבקשה להרהר – שלא בדרך המותווית בדין - אחרי ההחלטה מיום 2.2.16, שהיא החלטה חלוטה, שם התרתי למדינה להגיש כתב הגנה מתוקן. באותה החלטה היתה גם התיחסות לטענת ההשתק שמעלות התובעות. די בטעם זה כדי לדחות את הבקשה. מעבר לדרוש יצויין כי טענת התובעות כנגד המדינה בדבר השתק, היא טענה הדורשת בירור עובדתי. כך, למשל, יהיה מקום לברר את טענת המדינה – כפי שנטענת בכתב ההגנה המתוקן ובתשובתה לבקשה – כי ההכרה לצרכי דירוג ושכר בתואר ראשון של BA כללי של אוניברסיטת חיפה, במקרים פרטניים בעבר, נעשתה בשגגה (סעיף 32 לכתב ההגנה המתוקן; סעיף 8(ב) לתשובת המדינה). גם השאלה האם אכן יש כאן כלל השתק – אף היא דורשת בירור עובדתי. כך, למשל, בתמיכה לטענתן כי המדינה הכירה לצרכי דירוג שכר בתואר שאותו למדו באוניברסיטת חיפה, מפנות התובעות למכתב של יעקב מועלם (סעיפים 23-24 לבקשה לסילוק על הסף של כתב ההגנה המתוקן). אלא שהמדינה לומדת מאותו מכתב מסקנה הפוכה מזו שמבקשות התובעות ללמוד: על פי המדינה, המכתב מצביע דווקא על כך שלא היתה הכרה לצרכי שכר בתארים מאוניברסיטת חיפה. ציינתי דברים אלה כדי להראות שמדובר בסוגיה - היינו האם קיים השתק או לא – הדורשת בירור. זאת יש לעשות בשלב ההוכחות, ואחר כך בשלב הסיכומים. ההכרעה בסוגיה אינה מתאימה לשלב המקדמי, וודאי אינה מצדיקה סילוק על הסף של כתב ההגנה המתוקן, אותו כתב הגנה שכבר נקבע בעבר שהמדינה רשאית להגיש.

    

   הבקשה בענין גילוי המסמכים

2. המדינה אינה מתייחסת בתשובתה לבקשת התובעות לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. תחת זאת הסתפקה המדינה בטענה כי נשלח לתובעות מכתב גילוי מסמכים ביום 5.4.17. בתשובה זו לא די, שכן לא ברור ממנה האם באותו "מכתב גילוי מסמכים" היתה התייחסות למסמכים הספציפיים שנזכרו בבקשה.

    

3. לאחר עיון בבקשה ובתשובה, הגעתי למסקנה כי המסמכים הספציפיים הנזכרים בסעיף 10 לבקשת התובעות בענין גילוי מסמכים הם מסמכים רלוונטיים להליך. זאת מאחר ועניינם הוא בתואר BA כללי של אוניברסיטת חיפה, וההכרה בתואר זה לצרכי שכר. אף כי מדובר במסמכים רלוונטיים, יש ליתן את הדעת כי מתן זכות עיון לתובעות בהם – ככל שהם קיימים – עשויה לפגוע בפרטיות של עובדי הנתבעות (בהווה או בעבר). זאת מאחר וענין לנו בסוגיה שיש לה השלכה על גובה השכר. האיזון הראוי בין האינטרסים – מחד זכות הגישה של התובעות לערכאות ומאידך זכותם לפרטיות של צדדים שלישיים – תושג בכך שבעותק המסמכים אשר יועבר לתובעות, יושחרו שמותיהם של צדדים שלישיים.

    

4. אשר על כן, עד יום 7.6.17, תעביר המדינה לתובעות, תצהיר גילוי מסמכים ערוך בהתאם לטופס 11 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, בו תתייחס לשאלה האם מצויים ברשותה המסמכים הנזכרים בסעיף 10 לבקשת התובעות מיום 15.1.17 בענין גילוי מסמכים. ככל שהמסמכים מצויים ברשות המדינה, תצרף המדינה עותק מהם לאותו תצהיר.