פ"ה 48525-12-14 ז' נ' מלון שלום (אילת) בע"מ

1.ביום 23.12.14 הגישה התובעת את תביעתה בהליך זה, במסגרתה ביקשה מבית הדין צו עשה כנגד הנתבעת, אשר יחייב אותה למסור לתובעת כל מידע הקשור לתקופת עבודתו של מר ק' ק' ז"ל (להלן: "המנוח").

התובעת ציינה בתביעתה כי היא אלמנתו של המנוח ויורשת יחידה של עזבונו עפ"י צו ירושה. נטען כי המנוח עבד כשכיר אצל הנתבעת משנת 2007 ועד לפטירתו בחודש יוני 2011. התובעת דרשה בתביעתה תדפיס תלושי השכר, הפרשות שבוצעו, מידע כיצד שולמה המשכורת, לאיזה חשבון הועברה ומידע נוסף מסוג זה.

2.הנתבעת, בתגובה, טענה כי במסגרת הליך משפטי (ס"ע 57829-01-11) הגיעה עם המנוח, אשר היה מיוצג, להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 24.5.2011 במסגרתו הוסכם על תשלום כספי אשר יהווה סילוק סופי, מלא ומוחלט של כל דרישות הצדדים האחד כנגד משנהו.

3.ביום 22.2.15 ניתנה החלטת בית הדין, לפיה נראה כי נכון יהיה אם התובעת תגיש בקשה לעיון בתיק שהתנהל בבית הדין והסתיים בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, תוך מחיקתו של הליך זה.

4.ביום 26.2.15 הודיעה התובעת כי בהקשר למסמכי הפשרה שקיבלה מבית הדין, "גילתה שלא הכל כשרה בעניין פעילות של המשיב". התובעת ציינה בהודעתה כי:

"א.למבקשת יש מסמכים שמוכיחים העברת כספים של המנוח לחשבון בנק זר.

ב.למבקשת כיורשת יש זכות לבדוק אם הייתה למנוח תוכנית ביטחון חיים או אחר.

ג. בנוסף לכך חשוד מאוד שהמנוח (בעלה של המבקשת) נמצא מת 12 יום לאחר מתן פסק הדין לפשרה ולא ידוע אם הכספים של המנוח בכלל עברו לזכותו."

5.התובעת הודיעה ביום 14.4.15 כי היא עומדת על ההליך.

6.ביום 27.4.15 הגישה הנתבעת בקשה לדחות את ההליך, בטענה כי העבירה את סכום הפשרה לב"כ המנוח אשר ייצג אותו בהליך הקודם ובכך קיימה את חובותיה על פי פסק הדין. הנתבעת אף צירפה אסמכתא לכך.