פ"ה 37377-12-14 אוחיון נ' מדינת ישראל ואח'

בפנינו תביעת התובעת לסעד הצהרתי לפיו זכאית היתה לחישוב שכרה לפי דרגה גבוהה יותר מזו שניתנה לה בפועל, כן תובעת התובעת סעד כספי של 331,500 ש"ח. 

פתח דבר

1. התובעת החלה לשרת בנתבעת, במשטרת ישראל, ביום 16.9.87, בדרגת שוטר. בהתאם לנתונים שמסרה הנתבעת (עליהם לא חלקה התובעת) התובעת שירתה בתפקיד עובד מודיעין מיוחד בשלב 12 עד ליום 12.10.93. התובעת קודמה ביום 10.2.88 לדרגת רב שוטר. ביום 12.8.90 קודמה התובעת לדרגת סמל ראשון. ביום 12.10.93 הועסקה בתפקיד "מעריך מידע" בשלב 22 בדרגת סמל ראשון. ביום 10.7.95 צוין לגבי התובעת כי עברה בהצלחה מבחן "פקיד כללי" ובהתאם ביום 5.11.95, עת הוצבה התובעת תקנית על תקן פקיד כללי, קודמה לדרגת רס"ל.

    

   התובעת הגישה תביעתה זו בגין אי קידומה לדרגת רס"ל כבר ביום 12.8.92. לטענת התובעת הפרשי השכר להם היא זכאית בשל העיכוב עולים מחישוב שביצע ראש אגף משאבי אנוש ניצב ירון בארי, ומגיעים לכדי 331,500 ש"ח.

   טענות הצדדים

2. לטענת התובעת, אין לדחות תביעתה מחמת התיישנות, אלא יש למנות את תקופת ההתיישנות משנת 2010, המועד בו נודע לה, משיחה עם עמיתים, כי הנתבעת פעלה בעניינה שלא כדין וכמקובל בכך שלא פעלה להעלות דרגתה כבר בשנת 1992. התובעת טוענת כי בעניינה חל סעיף 8 לחוק ההתיישנות. לטענת התובעת עם גיוסה פעלה ביחידת העיקוב, במסגרתה נדרשה לניתוק מוחלט מכלל גורמי המשטרה. כך, לא לבשה מדים, לא נשאה תעודת שוטרת, לא קיבלה שירות ממשאבי אנוש, נאסר עליה ליצור קשר טלפוני או אחר עם שוטרים "לובשי מדים" והיא קיבלה את התלוש דרך איש קשר. לפיכך לא התיישנה תביעתה עד לשנת 2010, עת נודע לה כי עמיתיה קיבלו קידום כאמור במועדים מוקדמים יותר ממנה.

    

3. לטענת הנתבעת התביעה התיישנה זה מכבר, כפי שנאמר לתובעת במספר הזדמנויות. התובעת יכולה היתה לברר זכויותיה לו היתה פועלת בשקידה סבירה תוך פניה לגורמים הרלוונטיים עימם היה לה קשר וכן מעיון בתלושי שכרה ואין מדובר בעילת תביעה שלא יכולה היתה לדעת עליה קודם לכן. ההתיישנות והשיהוי הם מהותיים, ומקשים על בירור התביעה בהעדר מסמכים ונתונים רלוונטיים מספיקים בנוגע לתקופת עבודתה הרלוונטית של התובעת, ואשר אינם מאפשרים קבלת תביעתה.

    

   הכרעה

   סילוק התביעה על הסף