פ"ה 36151-08-16

התובעת הגישה ביום 15.8.2016 בקשה לסעד זמני וכן כתב תביעה במסגרתם עתרה לבטל את פיטוריה, שכן פיטוריה נעשו בהיותה בהריון ומבלי לקבל את הסכמת הממונה במשרד הכלכלה.

בתיק התקיים דיון ביום 23.8.2016. במסגרתו הוסכם על הקפאת המצב עד אשר תינתן החלטת הממונה.

בתקופה שחלפה מאז, הגישה המועצה בקשות חדשות לממונה לעניין פיטוריה של התובעת.

ביום 4.12.2016 התקבל עדכון מטעם הנתבעת 1 כי לא התקבל אישור השר לפיטורי התובעת וכי התובעת לא תפוטר ועל כן – התביעה מתייתרת.

ביום 19.12.2016 הוגשה תגובת התובעת. במסגרת התגובה מסכימה התובעת כי לאור החלטת הממונה – התביעה מתייתרת ועל כן ביקשה מבית הדין למחקה, כאשר התובעת שומרת על טענותיה בשל אי חוקיות הפיטורים.

התובעת אף מבקשת שבית הדין יחייב את הנתבעת 1 בהוצאות ושכר טרחה שכן היא פנתה למועצה פעמים רבות בניסיון לשכנעה לבטל את הפיטורים בטרם פנתה לבית הדין, ואולם המועצה התעלמה מפניותיה של התובעת, מה גם, שהמועצה השאירה את הפיטורים על כנם על אף שידעה שאיננה יכולה לפטר את התובעת כל עוד אין היתר מהממונה.

ביום 18.1.2017 התקבלה תגובת הנתבעת 1. לטענת הנתבעת 1 על התביעה להידחות ולא להימחק.

הנתבעת 1 הוסיפה, כי כאשר התובעת פוטרה היא לא מסרה דבר על הריונה במסגרת ישיבת השימוע וכי היא סבורה שלא היה מקום להגיש את התביעה והמהלך היה נחסך אילו הדברים היו מנוהלים מחוץ לכותלי בית הדין.

מוסיפה הנתבעת 1 שלולא התנהגות התובעת ששתקה בעניין הריונה ולא הודיעה על כך בישיבת השימוע, תיק זה כלל לא היה מגיע לבית הדין.

מכל המפורט לעיל ולאור הסכמת הצדדים כי התביעה מיצתה את עצמה – התביעה תמחק.