פ"ה 21759-04-13

1.ביום 15.3.15 התקיים דיון מוקדם בתיק.

בתום הדיון, הודיעו ב"כ הצדדים כי יודיעו עד ליום 11.4.15 אם הצליחו להגיע להבנות אם לאו.

2.ביום 26.5.15 ומשלא הודיעו הצדדים דבר, נתבקש התובע להודיע עד ליום 5.6.15 מה מבוקשו באשר להמשך ההליכים בתיק.

ביום 4.6.15 ביקש ב"כ התובע ארכה בת 30 יום, להגשת הודעה מטעם הצדדים באשר להמשך ההליכים בתיק.

בית הדין נעתר לבקשה.

3.ביום 13.7.15 ומשלא הודיעו הצדדים דבר, ניתן פסק דין המוחק את התביעה (להלן: "פסק הדין הראשון").

4.באותו היום, הגיש התובע בקשה, בהסכמת הצד שכנגד, לביטול פסק הדין משלטענתו, הצדדים נמצאים בעיצומו של משא ומתן.

בשים לב לאמור בבקשה ובמטרה לתת לתובע הזדמנות נוספת, בית הדין הורה על ביטול פסק הדין מיום 13.7.15 תוך שנתבקש התובע להודיע עד ליום 20.8.15 מה מבוקשו באשר להמשך ההליכים בתיק.

5.חרף האמור בהחלטה מיום 3.8.15, התובע לא הודיע דבר.

לפיכך, ניתן ביום 7.9.15 פסק דין, שני במספרו, המוחק את התביעה (להלן: "פסק הדין השני").

6.ביום 10.9.15 הגיש התובע בקשה לביטול פסק הדין השני וביקש ארכה בת 30 ימים במטרה להגיש הודעה באשר להמשך ההליכים בתיק.

7.לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה לא מצאתי שיש הצדקה, בשים לב למכלול הנסיבות וההחלטות, לביטול פסק הדין מיום 7.9.15 וזאת מהנימוקים שלהלן: