פ"ה 20886-10-15

1.הנתבעת 2 (להלן:"המשיבה הפורמלית") הגישה בקשה לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה נגדה על ידי התובע.

2.המשיבה הפורמלית טוענת בבקשתה כי יש לסלק התביעה על הסף שכן מעיון בכתב התביעה המתוקן אין כלל טענות נגד המשיבה הפורמלית ואף צויין במפורש על ידי התובע כי המשיבה הפורמלית איננה נתבעת בתובענה הנוכחית אלא צורפה כמשיבה פורמלית בלבד, ככל שהתובע יזקק להתייחסותה ו/או למי מעובדיה להוכחת טענותיו נגד הנתבעת 1.

3.המשיבה הפורמלית מדגישה בנימוקי הבקשה כי לא מתקיימים ולא יתקיימו בינה ובין התובע יחסי עובד ומעביד וגם מטעם זה יש למוחקה מכתב התביעה.

4.עוד צוין בבקשה כי כאשר לא נדרש כל סעד מהמשיבה הפורמלית , אין זה נכון לצרף המשיבה הפורמלית כצד,רק לצורך התייחסות ו/או מענה לשאלות של התובע.

לחילופין, מבקשת המשיבה הפורמלית כי אם לא תימחק מכתב התביעה, בית הדין יבקש לפטור את נציג המדינה מלתייצב לדיון שנקבע בתיק ולכל דיון שיתקים בתיק.

5.עוד נטען בנימוקי הבקשה כי ניתן לזמן המשיבה הפורמלית לעדות ולכל היותר כצד להליך על פי תקנה 18 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, ולא כנתבעת.

6.התובע בתשובתו מודה כי אכן אינו עותר לסעד נגד המשיבה הפורמלית אולם חולק על גרסתה כי מעולם לא היה עובד מדינה.

7.לטענתו יש לדחות את הבקשה לדחיה על הסף בטענה כי המשיבה הפורמלית צורפה ככזו, ככל שהתובע יזדקק להתייחסותה או להתייחסות מי מעובדיה להוכחת טענותיו בהיותו עובד מדינה לשעבר שעבר לרשות הדואר, וזכויותיו עקב מעמד זה.