פ"ה 18820-10-16

המבקש, דירקטור בכל אחת משתי הנתבעות, הגיש בקשה זו לאישור הגנה נגזרת. בבקשתו מבקש הוא כי אתיר לו לנהל את ההגנה מטעם הנתבעות בתביעה שהוגשה נגדן על ידי התובע.

הרקע לבקשה:

1.התובע הגיש תביעה נגד הנתבעות, במסגרתה ביקש כי בית הדין יצהיר, כי הוא זכאי להרשם כבעל 5% ממניות הנתבעות בהתאם לתוספת להסכם העסקה מחודש ספטמבר 2015. אלא מאי? המבקש טוען, כי התוספת להסכם ההעסקה בוטלה, ומשכך, התובע אינו זכאי להרשם כבעל 5% ממניות הנתבעות.

2.המבקש פנה ביום 24.11.2016 אל מר ברסלר, הדירקטור הנוסף בנתבעות וביקש לקבל את אישורו להגשת כתב הגנה בתביעה זו. אולם, מר ברסלר השיב כדלקמן:

"קיבלתי מכתבכם היום 27/11/16 אני לא מבין את בקשתכם. הסכמים צריך לכבד בייחוד כשמדובר בהסכם מחייב עליו חתמתי ביחד עם נציגכם, מר צבי שליו, בהסכמת עמי פריד. אני רואה חובה להסכים לקבוע בתנאי ההסכם עם מר אבישי זהבי ואף מוכן לקיים ישיבה עם עורכי הדין שלו למניעת חיובנו בהוצאות מיותרות. אני חושב שהגיע הזמן לכבד הסכמים עם מי שעוזר לנו לקדם את החברה להבריא אותה ממצב של הפסדים וכמעט פשיטת רגל להיכן שהיא היום".

(ר' נספח "2" לבקשה).

3.העתרות לבקשת התובע כאמור בכתב התביעה תגרום, לגרסת המבקש, נזקים לנתבעות ולבעלי מניותיה. משכך "בנסיבות אלה לא נותרה למבקש, כדירקטור ומנכ"ל משותף בחברות וכן כמי שבניגוד למר ברסלר, מבכר את טובת החברות על פני טובתו של התובע, כנדרש ממנו על פי דין, כל ברירה אלא לפעול לשם ניהול הגנת החברות בהליך דנן" (ר' סעיף 8 לבקשה). כך בלשונו.

4.התובע בתגובתו הכחיש את טענתו של המבקש, כי למר ברסלר ענין אישי בשלו הוא מצדד בתביעתו של התובע ומסרב להגשת כתב הגנה מטעם הנתבעות. לדידו של התובע, בקשת המבקש משמעה התערבות בית הדין בסכסוך העסקי בין המבקש ומר ברסלר, סכסוך אשר על פי מהותו נתון בסמכותו הענינית של בית המשפט המחוזי.

התנאים המקדמיים להכרה בהגנה נגזרת