עתירה לדיון נוסף בשאלת גבול ההנמקה המשפטית המתבקשת בנסיבות העניין

החלטה

בפניי עתירה לקיומו של דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"צ 5210/04
ביאלקוביץ נ' לשכת עורכי הדין בישראל, אשר ניתן ביום 8.6.04.

בפתח הדברים יצוין כי פסק הדין נשוא העתירה שבפניי ניתן ביחס למספר עתירות
5260/04 ,5253/04 ,5210/04 ,5179/04 ,5103/04 ,5054/04 ,4904/04(( אשר הדיון בהן
אוחד, ביניהן גם עתירתו של העותר דכאן. ביחס לפסק הדין שניתן בעתירות המאוחדות
הוגשה כבר עתירה לקיום דיון נוסף על ידי העותר שעתר בבג"צ 4904/04 ועתירה זו נדחתה
על ידי השופט חשין בדנג"צ 5524/04 ותד נ' לשכת עורכי הדין בישראל )טרם פורסם(.
בהחלטתו של השופט חשין נקבע כי בפסק הדין נשוא העתירה לא נקבעה הלכה חדשה, קשה או
חשובה המצדיקה קיומו של דיון נוסף. עם החלטה זו אני מסכימה ובכך מתייתר לכאורה
הצורך לדון בעתירה שבפניי. יחד עם זאת, רואה אני לנכון להתייחס לדרך הילוכו של