עתירה לדיון נוסף, התנאים למתן אפשרות לעשות כן

1. העותרות חתמו על כתב ערבות מתמדת מוגבלת בסכום של 300,000 ש"ח, להבטחת חיוביה של
המשיבה 2 )להלן: החברה( על פי חשבון הבנק שניהלה זאת אצל הבנק המשיב 1 )להלן:
הבנק(. העותרות טענו כי הבנק הודיען כי לא יעשה שימוש בכתב הערבות, וכי החתימה היא
למראית עין בלבד. כמו כן, טענו כי נמסר להן כי הערבות נדרשת כנגד הלוואה בסכום
300,000 ש"ח. משלא ניתנה הלוואה, כאמור, חסר לטענתן כתב הערבות תוקף. בית המשפט
המחוזי בתל אביב-יפו )השופטת ה' שטיין( קבע בפסק דינו מיום 26.8.1998, כי כתב
הערבות נועד להבטחת חובות הבנק לחברה, ולא נועד להבטיח הלוואה מסויימת. הוא דחה את
גרסת העותרות כבלתי מהימנה.

2. על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה )ע"א 7451/96(. בית המשפט )כב' השופטים ט'
שטרסברג-כהן, י' אנגלרד וח' אריאל( הורה, ביום 18.4.1999, על דחיית הערעור. לעניין
טענתן של העותרות כי נמסר להם כי הערבות נועדה להבטיח הלוואה מסויימת, קובע בית
המשפט, כי עסקינן בקביעה עובדתית אשר אין מקום להתערב בה. במסגרת הערעור טענו